קהלת רבה ז׳:ו׳

כִּי כְקוֹל הַסִּירִים תַּחַת הַסִּיר, רַבִּי לֵוִי בְּרֵיהּ דְּרַבִּי זְעֵירָא עֲבַד לָהּ נְטִילַת רְשׁוּת, כָּל הָעֵצִים כְּשֶׁהֵן דּוֹלְקִין אֵין קוֹלָן הוֹלֵךְ, בְּרַם הָלֵין סִרְיָיתָא כַּד אִינוּן דּוֹלְקִים קוֹלָן הוֹלֵךְ, מֵימַר אוֹף אֲנַן קֵיסִין.