שיר השירים רבה ד׳:ג׳

כְּחוּט הַשָּׁנִי שִׂפְתוֹתַיִךְ, בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרוּ אֶת הַשִּׁירָה (שמות טו, א): אָז יָשִׁיר משֶׁה. וּמִדְבָּרֵךְ נָאוֶה, שֶׁמַּרְאִין בָּאֶצְבַּע וְאוֹמְרִים (שמות טו, ב): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִיל משֶׁה מְשַׁבְּחָן: כְּפֶלַח הָרִמּוֹן רַקָּתֵךְ, הָרֵיקָן שֶׁבָּכֶם רָצוּף מִצְווֹת כָּרִמּוֹן הַזֶּה, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ עַל הַצְּנוּעִין וְהַמְצֻמָּתִין שֶׁבָּכֶם.