מדרש תנחומא (בובר), הוספה לשלח י״ג

ד"א בנוהג שבעולם אדם קונה לו עבד שיהא עבדו אופה לו לחם, וקונה לו אוכל, ואני לא עשיתי כן, אלא אתם עבדיי, ואני הייתי אופה לכם שתהיו אוכלים, שנאמר הנני ממטיר לכם לחם מן השמים (שמות טז ד), וכן הוא אומר לחם אבירים אכל איש (תהלים עח כה), אחר כל הטובות הללו שעשיתי לכם אתם מכעיסים אותי, עד מתי אני סובל, עד מתי לעדה הרעה הזאת.