מדרש תנחומא (בובר), במדבר ל׳

[ד"א] אל תכריתו את שבט משפחות הקהתי. צפה הקב"ה שקרח עתיד לעמוד ולחלוק על הכהונה, אמר הקב"ה לא בשביל קרח נאבד את הלוים. אל תכריתו, זש"ה למען שמי אאריך אפי ותהלתי אחטם לך לבלתי הכריתך (ישעיה מח ט), למה הדבר דומה, למלך שהיה לו בן ונדבק עם הליסטים, ונתפשו ונתפש בנו עמהם, אמר המלך מה אעשה אהרוג את הליסטים אפשר בני עמהם, אלא בשביל בני אני פונה אותם עכשיו, כך היו הלוים נושאים את המשכן, שנאמר (ובני) [ולבני] קהת לא נתן [כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו] (במדבר ז ט), והיה הקב"ה מביט בקרח ובעדתו שעתידין לחלוק על משה ואהרן, אמר הקב"ה מה אעשה לאלו, להרוג אותם אי אפשר, למה שנטל הקב"ה חצי שמו ונתן עליו י"ה הקהתי, לפיכך הוא אומר למען שמי אאריך אפי וגו' לבלתי הכריתך.