מדרש תנחומא (בובר), בהעלותך י׳

ד"א בהעלתך את הנרות. אמרו ישראל שלח אורך ואמתך המה ינחוני (תהלים מג ג), גדול אורו של הקב"ה, החמה והלבנה מאירים לעולם, ומהיכן הן מאירין, מן זקוקי אור של מעלה הן חוטפים, שנאמר לאור חציך יהלכו לנוגה ברק חניתך (חבקוק ג יא), גדול אור של מעלה, שלא ניתן לכל הבריות אלא אחד ממאה, שנאמר ידע מה בחשוכא וגו' (דניאל ב כב), לפיכך עשיתי המה ולבנה שיאירו לפניך, שנאמר ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ (בראשית א יז).