מדרש תנחומא (בובר), בהעלותך כ״א

[אספה לי]. זש"ה הבונה בשמים מעלותיו ואגודתו על ארץ יסדה (עמוס ט ו), למה הדבר דומה לפלטין שהיתה בנויה על גבי מספינות, כל זמן שהספינות מחוברות, הפלטין שעל גביהן עומדות, כך הבונה בשמים מעלותיו וגו'. כביכול אימתי כסאו (מבוסם) [מבוסם] למעלה, בזמן שישראל עשוין אגודה אחת, לכך נאמר הבונה בשמים מעלותיו, אימתי בזמן שאגודתו על ארץ יסדה, וכן הוא אומר ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יחד שבטי ישראל (דברים לג ה), לכך אמר הקב"ה למשה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, למה שכינוסן של צדיקים הנאה להם, והנאה לעולם, אבל כינוסן של רשעים, תקלה להם, ותקלה לעולם.