מדרש תנחומא (בובר), בראשית י׳

שאל ר' נתן בן אלעזר את ר' שמואל, א"ל היאך ברא הקב"ה את העולם, א"ל ר' שמואל כשביקש הקב"ה [לברוא] את העולם נתעטף באורה, שנאמר עוטה אור כשלמה (שם שם ב), אמר לו בלחישה אמרת לי, למה בלחישה, [א"ל] כשם שקיבלתי בלחישה, כך מסרתי לך בלחישה. א"ל ר' תנחומא בר אבא והלא כבר שמענו את ר' יצחק דורשה ברבים.

מאימתי נתגדל הקב"ה, משברא שמים וארץ ובזכות מי בראו בזכות ישראל, שנאמר קודש ישראל לה' [ראשית תבואתה] (ירמיה ב ג). אמר ר' אבא בר כהנא תבואתה כתיב, ולמה אנו קורין תבואתו, שאין אנו אוכלין אלא מן התבואה ולא מן הקרן, שהוא קיימת לנו לעולם הבא.

ד"א בזכות התורה נבראו שמים וארץ, שנאמר ואשים דברי בפיך [ובצל ידי כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ (ישעיה נא ט"ז)].

ד"א בזכות ציון, שנאמר ולאמר לציון עמי אתה (שם שם).