מדרש תנחומא (בובר), חיי שרה א׳

ויהיו חיי שרה. ואברהם זקן בא בימים (בראשית כד א). זש"ה כי אתה תברך צדיק וגו' (תהלים ה יג), משנברא העולם עד שעמד אברהם היה הקב"ה מברך את עולמו, שכיון שברא לאדם ולחוה הוא ברכן, שנאמר ויברך אותם אלהים וגו' (בראשית א כח). בירך לנח ולבניו, שנאמר ויברך אלהים את נח ואת בניו (שם ט א), כיון שעמד אברהם עשאו אב לכל הבריות, שנאמר והיה ברכה (שם יב ב), הוי כי אתה תברך צדיק ה' כצנה רצון תעטרנו (תהלים ה יג), שנעשה לו הקב"ה כמגן הזה, שנאמר אנכי מגן לך (בראשית טו ב), ואין צנה אלא מגן, שנאמר (ונושא) [ונשא] הצנה (הולך) [הלך] לפניו (ש"א יז ז), מהו רצון תעטרנו, שבירך לאברהם בזקנה, שנאמר ואברהם זקן.