מדרש תנחומא (בובר), חקת ט״ז:א׳-ב׳

מי כהחכם ומי יודע פשר דבר (שם ח א). (שיטין הרבה יש במקרא, אלא שלא להטריח בפני רבותינו, נפתח ענין צורכינו). מי כהחכם זה הקב"ה, שנאמר בו ה' בחכמה יסד ארץ (משלי ג יט), ומי יודע פשר דבר, זה הקב"ה, שפירש התורה למשה.

חכמת אדם תאיר פניו (קהלת שם), והנ קרן עור פניו (שמות לד ל), ועוז פניו ישונה (קהלת שם), [שמשנה מדת הדין למדת רחמים על ישראל].