מדרש תנחומא (בובר), חקת י״ח

[ד"א מי כהחכם. אלו ישראל, דכתיב בהון רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה (דברים ד ו), ומי יודע פשר דבר, שיודעים לפרש את התורה, מ"ט פנים טהור, ומ"ט פנים טמא, חכמת אדם תאיר פניו, ר' זכאי דשאב בשם רבי שמואל בר נחמן את מוצא כיון שעמדו ישראל לפני הר סיני, ואמרו נעשה ונשמע (שמות כד ז), נתן להם קב"ה מזיו השכינה, הה"ד ויצא לך שם בגוים ביפיך (יחזקאל טז יד), וכיון שאמרו לאותו מעשה העגל אלה אלהיך ישראל (שמות לב ד), נעשו שונאים למקום, הה"ד ועוז פניו ישונה, ואף הקב"ה שינה עליהן את הדברים, שנאמר אכן כאדם תמותון (תהלים פב ז)].