מדרש תנחומא (בובר), אמור ט״ז

[ד"א שור או כשב]. שור בזכות אברהם, שנאמר ואל הבקר רץ אברהם (בראשית יח ז), כשב בזכות יצחק, שנאמר והנה איל (שם כב יג), עז בזכות יעקב. שנאמר לך נא אל הצאן וקח לי משם שני גדיי עזים טובים (שם כז ט), מהו טובים, אמר ר' ברכיה בשם ר' חלבו טובים לך וטובים לבניך, טובים לך שעליהם אתה מתברך, וטובים לבניך שעליהם מתכפר להם.