מדרש תנחומא (בובר), קרח ח׳

ודתן ואבירם (במדבר טז א). מיכאן אמרו אוי לרשע אוי לשכנו, טוב לצדיק טוב לשכנו, דתן ואבירם, שהיו שכנים לקרח, שהיה שרוי בדרום, דכתיב משפחות בני קהת יחנו וגו' (שם ג כט), דגלו של ראובן סמוך להם, [שנאמר] דגל מחנה ראובן תימנה (שם ב י), אבל דגל של יהודה היה במזרח, וישככשר וזבולון עמו, [שנאמר] והחונים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה (שם שם ג), וסמוכין להן משה אהרן ובניו, [שנאמר והחונים לפני המשכן קדמה לפני אהל מועד מזרחה משה ואהרן ובניו] (שם ג לח), לפי שהיו אלו סמוכין לתורה, לכך זכו להיות בני תורה, דכתיב יהודה מחוקקי (תהלים ס ט), [וכתיב] ומבני ישככר יודעי בינה לעתים (דה" יב לב), [וכתיב] ומזבולון מושכים בשבט סופר (שופטים ה יד), ודתן ואבירם שהיו שכנים לקרח בעל מחלוקת, לקו ואבדו מן העולם.