מדרש תנחומא (בובר), נשא ט׳:א׳-ב׳

ד"א איש איש כי תשטה. ללמדך שמועלת וכופרת בשנים, באיש של מעלה, ובאיש של מטה, באיש של מעלה, ה' איש מלחמה (שמות טו ג), ובאיש של מטה, זה אישה.

ד"א איש איש כי תשטה אשתו. אמר לה הקב"ה באישך של מטה את משחקת, שמא בי [את יכולה (לשקר) [לשחק], משל למה הדבר דומה, למי שהיה חבוש תוך שני בתים זו לפנים מזו, והיו שם שני שומרים, אחד בפנים ואחד בחוץ, פתח את הפנימי ויצא, ולא הרגיש בו השומר, בא לצאת מן החיצון, הרגיש בו תפשו, אמר לו באותו שבפנים שחקת, אבל בי אין אתה יכול לשחק, כך אמר הקב"ה לאשה המנאפת, באישך שחקת, אבל בי אין את יכולה לשחק, אבל אני יושב ומשחק על בריותי, שנאמר יושב בשמים ישחק (תהלים ב ד).