מדרש תנחומא (בובר), נח ט״ז

[ד"א צא מן התבה]. זש"ה בפשע שפתים מוקש (רשע) [רע] ויצא מצרה צדיק (משלי יב יג), בפשע שפתים מוקש רשע אלו דור המבול שחטאו בפיהם, שנאמר [ויאמרו לאל סור ממנו וגו'] מה שדי כי נעבדנו (איוב כא יד טו), הוי בפשע שפתים מוקש רשע, וכתיב וימח את כל היקום וגו' (בראשית ז כג). ויצא מצרה צדיק, זה נח, שנאמר בו איש צדיק תמים (שם ו ט), לכך נאמר צא מן התבה.