מדרש תנחומא (בובר), שלח כ״ג

ויאמר ה' אל משה עד אנה ינאצוני [העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי] (שם שם יא), אמר הקב"ה שתי צווחות צווחתי מפניכם, סופכם לצווח ארבע בשעבוד מלכיות, עד אנה ה' תשכחני נצח (תהלים יג ב), עד אנה (ה') תסתיר את פניך ממני (תהלים יג ב), עד אנה אשית עצות בנפשי יגון בלבבי יומם (שם שם ג), עד אנה ידום אויבי עלי (שם), צווחתי עד מתי לעדה הרעה (במדבר יד כז), סופכם לצווח ונפשי נבהלה מאד ואתה ה' עד מתי (תהלים ו ד).