מדרש תנחומא (בובר), שלח ו׳

[שלח לך אנשים]. זש"ה לא ידעו ולא יבינו (בחשיכה יתהלכו) כי טח מראות עיניהם (ישעיה מד יח), מה ראה לומר אחר מעשה מרים, שלח לך, אלא שהיה צפוי לפני הקב"ה שהם באין ואומרין לשון הרע על הארץ, אמר הקב"ה שלא יאמרו לא היינו יודעין עונשו של לשון הרע מהו, לפיכך סמך את הענין [זה] לזה, ולפי שדיברה מרים באהיה, לקתה בצרעת, כדי שיהו הכל יודעין עונשו של לשון הרע, שנאמר ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן (במדבר יב טז), שאם באו לומר לשון הרע יהיו מסתכלין במעשה מרים, ואעפ"כ לא רצו ללמד, לכך נאמר לא ידעו ולא יבינו, לכך כתב הקב"ה שילוח מרגלים, אחר מעשה מרים.