מדרש תנחומא (בובר), תצוה ב׳:א׳-ב׳

[ואתה תצוה וגו']. זש"ה ראשך עליך ככרמל (שה"ש ז ו), הדלים והרשים שבכם הן חביבין לפני כדניאל, [מלך אסור ברהטים] (שם), אמר להן הקב"ה כביכול אסור אני ביניכם, בזכות מה, בזכות הריצות שרץ אברהם לפני, שנאמרוימהר אברהם האהלה, ואל הבקר רץ אברהם (בראשית יח ו ז), הוי מלך אסור ברהטים, ר' לוי אמר בזכות יעקב שכתיב בו ברהטים בשקתות המים (שם ל לח).

ד"א מלך אסור ברהטים, א"ל הקב"ה למשה, משה מלך עשיתיך, מה המלך גוזר והן עושין, אף אתה גזור עליהן והן עושין, ואתה תצוה וגו'.