מדרש תנחומא (בובר), ויחי ט״ו:א׳-ד׳

ד"א בנימן זאב יטרף. מדבר בארצו, בבקר יאכל עד זו יריחו, שהיא מבכרת פירותיה, ולערב יחלק שלל, זו בית אל שהיא מלקשת פירותיה.

ד"א בנימן זאב יטרף וגו'. מדבר בשאול, בבקר יאכל עד, ושאול לכד המלוכה על ישראל [וגו'] ויעש חיל ויך את עמלק (ש"א יד מז מח), ולערב יחלק שלל, וימת שאול ושלשת בניו (שם לא ו).

ד"א בנימן זאב יטרף, מדבר באסתר המלכה, בבקר יאכל עד, ויבא המלך והמן לשתות (אסתר ז א), ולערב יחלק שלל, ביום ההוא נתן אחשורוש לאסתר המלכה וגו' (שם ח א).

ד"א בנימן זאב יטרף, מדבר בקרבן, בבקר יאכל עד, את הכבש האחד תעשה בבקר (במדבר כח ד), ולערב יחלק שלל, ואת הכבש השני תעשה בין הערבים.