מדרש תנחומא (בובר), ויחי ז׳

ושכבתי עם אבותי. אמר יעקב ליוסף אם אתה עושה לי כמו שאני אור לך הרי יפה, ואם לאו נפשי יוצאה ממני, אמר לו כך אני עושה לך, אמר לו השבע וישבע לו, כיון שנסתלק מה כתיב, ויעשו בניו לו [כן] כאשר צום (בראשית נ יב), אמר הקב"ה בעולם הזה אין המות מניח לאדם שישמח, אבל לעולם הא בלע המות לנצח וגו' (ישעיה כה ח), כיון שהמות מסתלק מה כתיב וגלתי בירושלים וששתי בעמי ולא ישמע בה עוד קול בכי וקול (צעקה) [זעקה] (שם סה יט).