מדרש תנחומא (בובר), ויצא י״ח

[ד"א ויזכר אלהים את רחל]. זש"ה זכר חסדו ואמונתו (תהלים צח ג), מדבר ביהושע, שהוא מבני בניה של רחל, וראו כל אפסי ארץ את ישועת אלהינו (שם), אותה ישועה שעשה יהושע, שנאמר שמש בגבעון דום (יהושע י' יב).

ד"א זכר חסדו זכירת אמנו רחל לבית ישראל, שנאמר אשר בנו (שתיהן) [שתיהם] את בית ישראל (רות ד יא), הוי ויזכר אלהים את רחל.