מדרש תנחומא (בובר), וישלח י״ג

ותצא דינה בת לאה. זש"ה בז לרעהו חסר לב (משלי יא יב), מי שהוא מבזה את רעהו נקרא חסר לב. ואם היה אותו האיש שהוא מתבזה בעל דעה ותבונה נותן ידו על פיו ומחריש, שנאמר ואיש תבונות יחריש (שם), בז לרעהו חסר לב זה חמור אבי שכם שאמר שכם בני חשקה נפשו בבתכם (בראשית לד ח), ואיש תבונות יחריש, זה יעקב, שנאמר וחריש יעקב עד בואם (שם שם ה), מתוך מה על ידי הקלקלה הזו ותצא דינה בת לאה.