מדרש תנחומא, במדבר ז׳

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי. שִׁשָּׁה דְּבָרִים נִקְרְאוּ לוֹ, הַר אֱלֹהִים, הַר בָּשָׁן, הַר גַּבְנוּנִים (תהלים סח, טז), הָהָר חָמַד, הַר חוֹרֵב, הַר סִינַי. הַר הָאֱלֹהִים, הַר שֶׁיָּשַׁב בּוֹ אֱלֹהִים בַּדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים (שמות כא, א). הַר בָּשָׁן, הַר בָּא שָׁם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. הַר גַּבְנוּנִים, הַר שֶׁפָּסַל אֶת כָּל הֶהָרִים, כְּמָה דְּאַתְּ אֲמַר: אוֹ גִּבֵּן אוֹ דַּק (ויקרא כא, כ). הָהָר חָמַד, הַר שֶׁחָמַד לֵישֵׁב בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: הָהָר חָמַד אֱלֹהִים לְשִׁבְתּוֹ (תהלים סח, טז). הַר חוֹרֵב, שֶׁבּוֹ נִמְשְׁכָה חֶרֶב, מוֹת יוּמַת הַנּוֹאֵף וְהַנּוֹאֶפֶת (ויקרא כ, י), מוֹת יוּמַת הָרוֹצֵחַ (במדבר לה, טז). הַר סִינַי, שֶׁבּוֹ נִשְׂנְאוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְנָתַן לָהֶם אַפּוֹפְּסִין, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי הַגּוֹיִם חָרֹב יֶחֱרָבוּ (ישעיה ס, יב). אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, חָרֹב יֶחֱרָבוּ, שֶׁנָּטְלוּ שָׁם אַפּוֹפְּסִין.