מדרש תנחומא, בחוקתי ו׳

דָּבָר אַחֵר, אִישׁ כִּי יַפְלִיא נֶדֶר. אַף הָאֻמּוֹת אוֹמְרִים: בַּמָּה אֲקַדֵּם ה' אִכַּף לֵאלֹהֵי מָרוֹם, הֲיִרְצֶה ה' בְּאַלְפֵי אֵילִים, בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שֶׁמֶן, הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי, פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי (מיכה ו, ו-ז). אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם, בְּנֵיכֶם אַתֶּם מְבַקְּשִׁין לְהַקְרִיב לְפָנַי. אֵינִי מְבַקֵּשׁ לֹא בְּנֵיכֶם וְלֹא קָרְבְּנוֹתֵיכֶם, אֶלָּא לְבָנַי נָתַתִּי פָּרָשַׁת קָרְבָּנוֹת וּפָרָשַׁת עֲרָכִין, שֶׁקָּרְבְּנוֹתֵיהֶם חֲבִיבִים לְפָנַי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, טוֹב מְעַט לַצַּדִּיק וְגוֹ' (תהלים לז, טז). תֵּדַע לְךָ, תְּחִלָּתוֹ שֶׁל סֵפֶר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' (ויקרא א, ב). מִכֶּם, וְלֹא מֵהָאֻמּוֹת. וְסוֹפוֹ שֶׁל סֵפֶר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם אִישׁ כִּי יַפְלִיא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב וְגוֹ' (תהלים קמז, יט). אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אִם אַתֶּם מְבִיאִין לְפָנַי עֲרָכִים שֶׁלָּכֶם, מַעֲלֶה אֲנִי עֲלֵיכֶם, כְּאִלּוּ נַפְשׁוֹתֵיכֶם הִקְרַבְתֶּם לְפָנַי. לְכָךְ נֶאֱמַר: אִישׁ כִּי יַפְלִיא נֶדֶר. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, בִּזְכוּת הָעֲרָכִין אֲנִי מַצִּיל אֶתְכֶם מִגֵּיהִנָּם. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הֱיוּ מַעֲרִיכִין לְפָנַי אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם, אֲנִי מַצִּיל אֶתְכֶם מַעֲרִיכַת גֵּיהִנָּם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוֹל תָּפְתֶּה (ישעיה ל, לג). וְאֶעֱרֹךְ לִפְנֵיכֶם שֻׁלְחָן. הוּא שֶׁאָמַר דָּוִד, תַּעֲרֹךְ לְפָנַי שֻׁלְחָן נֶגֶד צוֹרְרָי דִּשַּׁנְתָּ בַּשֶּׁמֶן רֹאשִׁי כּוֹסִי רְוָיָה (תהלים כג, ה). אָמֵן וְכֵן יְהִי רָצוֹן.