מדרש תנחומא, בשלח י״ג

‎סוּס וְרֹכְבוֹ. וְכִי סוּס אֶחָד הָיָה? אֶלָּא כֻּלָּם כְּסוּס אֶחָד לְפָנָיו. וְכֵן כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב וְגוֹ' (דברים כ, א), כְּסוּס אֶחָד לְפָנָיו. וְרֹכְבוֹ, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר, וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב. וְאוֹמֵר: מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ. אֶלָּא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, הֲרֵי כָּל הַגּוֹיִם לְפָנָיו כְּסוּס וְרֶכֶב אֶחָד. סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם, מַגִּיד שֶׁהַסּוּס קָשׁוּר בָּרֶכֶב וְרֶכֶב קָשׁוּר בַּסּוּס, עוֹלִין לַמָּרוֹם וְיוֹרְדִין לַתְּהוֹם וְאֵין נִפְרָדִין זֶה מִזֶּה. רָמָה בַיָּם, יָרָה בַיָּם, כֵּיצַד יִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי מִקְרָאוֹת אֵלּוּ? רָמָה, שֶׁהָיוּ עוֹלִין לַמָּרוֹם. יָרָה, שֶׁהָיוּ יוֹרְדִין לַתְּהוֹם וְאֵין נִפְרָדִין זֶה מִזֶּה.

דָּבָר אַחֵר, רָמָה, שֶׁרָאוּ שָׂרָהּ שֶׁל מִצְרַיִם נוֹפֵל. וְכֵן אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִפְרָע מִן הָאֻמּוֹת לֶעָתִיד לָבֹא עַד שֶׁנִּפְרַע מִשָּׂרֵיהֶם תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם וְעַל מַלְכֵי הָאֲדָמָה עַל הָאֲדָמָה (ישעיה כד, כא). וְכֵן אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר, וְאַחַר כָּךְ נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם (ישעיה יד, יב). וְכֵן כִּי רִוְּתָה בַשָּׁמַיִם חַרְבִּי, וְאַחַר כָּךְ הִנֵּה עַל אֱדוֹם תֵּרֵד (ישעיה לד, ה).

דָּבָר אַחֵר, מִצְרִים בַּמִּדָּה שֶׁמָּדְדוּ, מוֹדַדְתָּ לָהֶם, הֵם אָמְרוּ כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, לְפִיכָךְ תְּהֹמֹת יְכַסְיֵמוּ. הֵם לָקְחוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב, לְפִיכָךְ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְגוֹ'. הֵם וְשָׁלִשִׁים עַל כֻּלּוֹ, לְפִיכָךְ וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ. הֵם וַיְמָרְרוּ אֶת חַיֵּיהֶם בְּחֹמֶר, לְפִיכָךְ דָּרַכְתָּ בַיָּם סוּסֶיךָ חֹמֶר מַיִם רַבִּים (חבקוק ג, טו).