מדרש תנחומא, לך לך י״א

‎אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר ה'. זֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב, יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם (משלי ב, ז). מַהוּ יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה? עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם צָפַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַתּוֹרָה, עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִיְּמָהּ, שֶׁנֶּאֱמַר: עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי (בראשית כו, ה).

אָמַר רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, תְּשַׁע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים דּוֹר קִפֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁבִיל לִתֵּן הַמִּילָה לְאַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר: זָכַר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ דָּבָר צִוָּה לְאֶלֶף דּוֹר (תהלים קה, ח). וַהֲרֵי לֹא נִתְּנָה אֶלָּא לְעֶשְׂרִים דּוֹר, מֵאָדָם עַד נֹחַ עֲשָׂרָה, מִנֹּחַ עַד אַבְרָהָם עֲשָׂרָה, הֲרֵי עֶשְׂרִים וְנִתְּנָה לְאַבְרָהָם. וְרַבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי אוֹמֵר, תְּשַׁע מֵאוֹת שִׁבְעִים וְאַרְבָּעָה דּוֹר קִפֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁבִיל לִתֵּן תּוֹרָה לְדוֹר הַמִּדְבָּר עַל שֶׁהָיוּ יְשָׁרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: יִצְפֹּן לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה,

רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחֲמָנִי אָמַר אַף עֵרוּבֵי תַּבְשִׁילִין שָׁמַר אַבְרָהָם שֶׁנֶּאֱמַר: עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַתָּה עָסַקְתָּ בְּתוֹרָתִי, חַיֶּיךָ שֶׁאֲנִי מָגֵן לָךְ. כְּשֵׁם שֶׁהַמָּגֵן אוֹחֵז הַחֶרֶב אֲפִלּוּ זוֹרְקִים בּוֹ חִצִּים וַאֲבָנִים הַמָּגֵן מְקַבְּלָם, כָּךְ אֲנִי מָגֵן לָךְ. וְלֹא לְךָ בִּלְבַד, אֶלָּא אַף לְבָנֶיךָ אִם יִהְיוּ עוֹסְקִין בְּתוֹרָתִי כְּשֵׁם שֶׁעָסַקְתָּ אַתָּה, כָּךְ אֲנִי נַעֲשֶׂה לָהֶם כְּמָגֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: אִמְרַת ה' צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחוֹסִים בּוֹ (ש״‎ב כב, לא). לְכָךְ נֶאֱמַר: מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם.