מדרש תנחומא, לך לך ב׳:א׳-ג׳

‎רַבִּי בְּרַכְיָה פָּתַח, אָחוֹת לָנוּ קְטַנָּה וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ וְגוֹ' (שה״‎ש ח, ח). בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר, בְּאַבְרָהָם כְּשֶׁהִשְׁלִיכוֹ נִמְרוֹד לְתוֹךְ הַכִּבְשָׁן. קְטַנָּה, שֶׁעֲדַיִן לֹא עָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִסִּים. וְלָמָּה נִקְרֵאת אָחוֹת? שֶׁאִחָה אֶת הָעוֹלָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּאָדָם הַזֶּה שֶׁקּוֹרֵעַ וּמְאַחֶה, לְפִיכָךְ נִקְרָא אָחוֹת.

וְשָׁדַיִם אֵין לָהּ, שֶׁעֲדַיִן לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים. מַה נַּעֲשֶׂה לַאֲחוֹתֵנוּ בַּיּוֹם שֶׁיְּדֻבַּר בָּהּ (שה״‎ש ח, ח), בַּיּוֹם שֶׁאָמַר נִמְרוֹד לְהַשְׁלִיכוֹ לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ. אִם חוֹמָה הִיא נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף (שה״‎ש ח, ט), אִם נוֹתֵן נַפְשׁוֹ כְּחוֹמָה זוֹ שֶׁהִיא עוֹמֶדֶת בִּפְנֵי מִלְחָמוֹת הַרְבֵּה וְיִמְסֹר עַצְמוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף, אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁקְּרָאָם כַּנְפֵי יוֹנָה נֶחְפָּה בַכֶּסֶף (תהלים סח, יד). וְאִם דֶּלֶת הִיא (שה״‎ש ח, ט), אִם דַּל הוּא מִלִּמְסֹר נַפְשׁוֹ עַל קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז (שה״‎ש ח, ט), מַה צּוּרָה שֶׁבְּלוּחַ אֶרֶז נוֹחָה לְהִתְטַשְׁטֵשׁ, כָּךְ אַבְרָהָם אֵינִי מַשְׁגִּיחַ עָלָיו.

אָמַר אַבְרָהָם, אֲנִי חוֹמָה (שה״‎ש ח, י), לִמְסֹר נַפְשִׁי עַל קְדֻשַּׁת שִׁמְךָ. וְלֹא אֲנִי בִּלְבַד, אֶלָּא וְשָׁדַי כַּמִּגְדָּלוֹת (שה״‎ש ח, י), בְּנֵי בָנָיו חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה וְדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנַנְיָה בֶן תְּרַדְיוֹן וַחֲבֵרָיו, שֶׁיִּתְּנוּ נַפְשָׁם עַל קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ. לְפִיכָךְ אָז הָיִיתִי בְעֵינָיו כְּמוֹצְאֵת שָׁלוֹם (שה״‎ש ח, י), שֶׁיָּצָא שָׁלוֹם מִן הַכִּבְשָׁן. אַתָּה מוֹצֵא תֶּרַח אָבִיו עוֹשֶׂה צְלָמִים הָיָה וְעוֹבֵד אוֹתָן, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וְגוֹ'.