מדרש תנחומא, מסעי ז׳

צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב (במדבר כג, יט). לֹא אִישׁ עוֹשֶׂה לָאֵל שֶׁיְּכַזֵּב, וְלֹא בֶּן עַמְרָם עוֹשֶׂה אוֹתוֹ לְהִתְנַחֵם, שֶׁהוּא אוֹמֵר, הֶרֶף מִמֶּנִּי (דברים ט, יד), עָמַד בֶּן עַמְרָם וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ לְהִתְנַחֵם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּנָּחֵם ה' עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לְעַמּוֹ (שמות לב, יד). דָּבָר אַחֵר, לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב, בַּטּוֹבָה. כְּשֶׁהוּא אָמַר לְהָבִיא טוֹבָה, אַף עַל פִּי שֶׁהַדּוֹר חַיָּב, אֵינוֹ חוֹזֵר בּוֹ, לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב. וּכְשֶׁהוּא אָמַר לְהָבִיא רָעָה, חוֹזֵר בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה (במדבר כג, יט). תֵּדַע לְךָ, שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם, הַבֵּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים וְגוֹ' (בראשית טו, ה). וְעָשָׂה כֵן, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' אֱלֹהֵיכֶם הִרְבָּה אֶתְכֶם, וְהִנְּכֶם הַיּוֹם וְגוֹ' (דברים א, י). אָמַר לוֹ לְאַבְרָהָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵּר יִהְיֶה זַרְעֲךָ וְגוֹ' (בראשית טו, יג), וְלֹא עִנּוּ אֶלָּא מָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים. הֱוֵי, לֹא אִישׁ אֵל וִיכַזֵּב, בַּטּוֹבָה. אֲבָל בָּרָעָה, הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה. אָמַר לְיִשְׂרָאֵל, כִּי אַתֶּם לֹא עַמִּי (הושע א, ט). וְחָזַר וְאָמַר, וְאָמַרְתִּי לְלֹא עַמִּי עַמִּי אַתָּה (שם ב, כה). הֱוֵי, הַהוּא אָמַר וְלֹא יַעֲשֶׂה. אָמַר לְאַבְרָהָם, כִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אֶתֵּן (בראשית טו, יח), וְלֹא חָזַר, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי אַתֶּם בָּאִים אֶל הָאָרֶץ כְּנָעַן, וְהִכְנִיסָם לָאָרֶץ.