מדרש תנחומא, מקץ ה׳

‎וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר וְגוֹ'. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ (תהלים קמו, ה). לָמָּה לֹא נֶאֱמַר שֶׁאֵל אַבְרָהָם אוֹ שֶׁאֵל יִצְחָק אֶלָּא אֵל יַעֲקֹב. אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁלֹּא נִצַּב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עַל אַבְרָהָם לֹא עַל יִצְחָק אֶלָּא עַל יַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו (בראשית כח, יג).

אָמַר רַבִּי סִימוֹן, אֵין הַמֶּלֶךְ עוֹמֵד עַל שָׂדֵהוּ, לֹא כְּשֶׁנִּזְרְעָה וְלֹא כְּשֶׁנִּתְחָרְשָׁה וְלֹא כְּשֶׁנֶּעְדָּרָה. וְאֵימָתַי עוֹמֵד עָלֶיהָ, כְּשֶׁהִיא עוֹמֶדֶת כֶּרִי. כָּךְ אַבְרָהָם עָדַר, שֶׁנֶּאֱמַר: קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ (בראשית יג, יז). יִצְחָק זָרַע, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּזְרַע יִצְחָק (בראשית כו, יב). לֹא עָמַד הַמֶּלֶךְ עָלֶיהָ עַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב שֶׁהָיָה כְּרִי שֶׁל תְּבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה' רֵאשִׁית תְּבוּאָתֹה (ירמיה ב, ג). וְעָמַד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָלָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהִנֵּה ה' נִצָּב עָלָיו. הֱוֵי, אַשְׁרֵי שֶׁאֵל יַעֲקֹב בְּעֶזְרוֹ. שִׂבְרוֹ עַל ה' אֱלֹהָיו, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, זֶה יוֹסֵף שִׂבְרוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁהָיָה בְּמִצְרָיִם, וְהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב שֶׁסִּבְרוֹ בְּמִצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּרְא יַעֲקֹב כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר וְגוֹ'.