מדרש תנחומא, ראה י״א

כְּתִיב בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה (תהלים לז, ג). רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, הֲוָה מְסָרֵס קְרָא וְאָמַר הֲכִי, עֲשֵׂה טוֹב בְּטַח בַּה'. מָשָׁל לְבַעַל הַשּׁוּק שֶׁיָּצָא לְשַׁעֵר אֶת הַמִּדּוֹת, רָאָה אוֹתוֹ אֶחָד, הִתְחִיל מַטְמִין מִלְּפָנָיו. אָמַר לֵיהּ: מַה לְּךָ מַטְמִין מִלְּפָנַי, שַׁעֵר מִדּוֹתֶיךָ וְאַל תִּתְיָרֵא, הָדָא הוּא דִּכְתִיב: בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב. שְׁכָן אֶרֶץ וּרְעֵה אֱמוּנָה, אֱמוּנָה, שִׁכֵּן הַשְּׁכִינָה בָּאָרֶץ. דָּבָר אַחֵר, עֲשֵׂה שְׁכוּנָה שֶׁל אֶרֶץ, הֱוֵי זוֹרֵעַ, הֱוֵי נוֹטֵעַ. דָּבָר אַחֵר, שְׁכָן אֶרֶץ, שִׁכֵּן שִׁבְטוֹ בָּאָרֶץ. וּרְעֵה אֱמוּנָה, רְעֵה אֱמוּנָתָן שֶׁל אָבוֹת, דִּכְתִיב: עֵינַי בְּנֶאֶמְנֵי אֶרֶץ לָשֶׁבֶת עִמָּדִי (תהלים קא, ו). רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסַכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, בִּזְכוּת שְׁנֵי דְּבָרִים, יִשְׂרָאֵל מִתְחַטְּאִין לִפְנֵי הַמָּקוֹם, בִּזְכוּת שַׁבָּת, וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת. בִּזְכוּת שַׁבָּת, דִּכְתִיב: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶיךָ (ישעיה נח, יג). מַה כְּתִיב בַּתְרֵיהּ, אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' (שם פסוק יד). בִּזְכוּת מַעַשְׂרוֹת, דִּכְתִיב: וְשָׂמַחְתָּ בְּכָל הַטּוֹב אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ (דברים כו, יא). וְאֵין טוֹב אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם וְגוֹ' (משליד, ב). לְפִיכָךְ מֹשֶׁה מַזְהִיר אֶת יִשְׂרָאֵל, עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר.