מדרש תנחומא, שמות כ״ז:א׳-ג׳

‎דָּבָר אַחֵר, לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי (שה״‎ש ח, א). יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי. אַתְּ מוֹצֵא, כָּל הָאַחִים שׂוֹנְאִים זֶה לָזֶה. קַיִן שׂוֹנֵא לְהֶבֶל, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּקָם קַיִן אֶל הֶבֶל אָחִיו וְגוֹ' (בראשית ד, ח). יִשְׁמָעֵאל שׂוֹנֵא לְיִצְחָק, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתֵּרֶא שָׂרָה אֶת בֶּן הָגָר הַמִּצְרִית וְגוֹ' (בראשית כא, ט). וְאֵין מְצַחֵק אֶלָּא שֶׁבִּקֵּשׁ לְהָרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ (ש״‎ב ב, יד). עֵשָׂו שׂוֹנֵא לְיַעֲקֹב, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר עֵשָׂו בְּלִבּוֹ וְגוֹ' (בראשית כז, מא). הַשְּׁבָטִים, שָׂנְאוּ לְיוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ (בראשית לז, ד). וּכְאֵיזֶה אָח אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: הִנֵּה מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד (תהלים קלג, א). שֶׁהָיוּ אוֹהֲבִין וּמְחַבְּבִין זֶה אֶת זֶה. שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁנָּטַל מֹשֶׁה אֶת הַמַּלְכוּת וְאַהֲרֹן אֶת הַכְּהֻנָּה, לֹא שָׂנְאוּ זֶה אֶת זֶה, אֶלָּא הָיוּ שְׂמֵחִים זֶה בִּגְדֻלַּת זֶה וְזֶה בִּגְדֻלַּת זֶה.

תֵּדַע לְךָ, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה שֶׁיֵלֵךְ בִּשְׁלִיחוּתוֹ אֵצֶל פַּרְעֹה וְאָמַר לוֹ שְׁלַח נָא בְּיַד תִּשְׁלָח, אַתְּ סָבוּר שֶׁמָּא עִכֵּב מֹשֶׁה שֶׁלֹּא רָצָה לֵילֵךְ. אֵינוֹ כֵּן, אֶלָּא כִּמְכַבֵּד לְאַהֲרֹן. אָמַר מֹשֶׁה: עַד שֶׁלֹּא עָמַדְתִּי, הָיָה אַהֲרֹן אָחִי מִתְנַבֵּא לָהֶם בְּמִצְרַיִם שְׁמוֹנִים שָׁנָה. הוּא שֶׁכָּתוּב: וָאִוָּדַע לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם (יחזקאל כ, ה). וּמִנַּיִן שֶׁאַהֲרֹן הָיָה מִתְנַבֵּא לָהֶם בְּמִצְרַיִם? שֶׁכָּךְ הוּא אוֹמֵר: וַיָּבֹא אִישׁ אֱלֹהִים אֶל עֵלִי וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם וְגוֹ' (ש״‎א ב, כו). אָמַר מֹשֶׁה: כָּל הַשָּׁנִים הָאֵלּוּ הָיָה אַהֲרֹן אָחִי מִתְנַבֵּא, וְעַכְשָׁו אֲנִי נִכְנָס בִּתְחוּמוֹ שֶׁל אָחִי וְיִהְיֶה מֵצֵר, לְכָךְ לֹא הָיָה רוֹצֶה לֵילֵךְ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: לֹא אִכְפַּת לְאַהֲרֹן בְּדָבָר זֶה, לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ מֵצֵר אֶלָּא עוֹד שָׂמֵחַ, תֵּדַע לְךָ, שֶׁאָמַר לוֹ: וְגַם הִנֵּה הוּא יוֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ. אֵינוֹ אוֹמֵר וְשָׂמַח בְּפִיו אוֹ שָׂמַח בִּלְבַד, אֶלָּא וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ.

אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי: הַלֵּב שֶׁשָּׂמַח בִּגְדֻלַּת אָחִיו, יָבוֹא וְיִשְׂמַח וְיִלְבַּשׁ אוּרִים וְתֻמִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן (שמות כח, ל). הֱוֵי, וְגַם הִנֵּה הוּא יוֹצֵא לִקְרָאתֶךָ וְגוֹ'. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ כָּךְ, קִבֵּל עָלָיו לֵילֵךְ. מִיָּד נִגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל אַהֲרֹן וְאָמַר לוֹ: לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה. הֱוֵי, מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי, כְּמֹשֶׁה וּכְאַהֲרֹן, אֶמְצָאֲךָ בַחוּץ אֶשָּׁקְךָ, וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק לוֹ.