מדרש תנחומא, שמות ד׳:א׳-ג׳

‎וְאֵלֶּה שְׁמוֹת, נָאִין הַשֵּׁמוֹת לְיִשְׂרָאֵל. אַתְּ מוֹצֵא, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרָא לָהֶן שֵׁמוֹת. נָתַן בֵּן לְאַבְרָהָם וַיֹּאמֶר לוֹ: וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק (בראשית יז, יט). י' עֲשָׂרָה, צ' תִּשְׁעִים. ח' שְׁמוֹנָה. ק' מֵאָה, הֲרֵי מָאתַיִם וּשְׁמוֹנָה. וּמָאתַיִם וְעֶשֶׂר שָׁנִים עָשׂוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר לְאַבְרָהָם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה (בראשית טו, יג).

אָמַר לוֹ: כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ, מִשֶּׁיִּהְיֶה לְךָ זֶרַע. הִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹנֶה מִשֶּׁנּוֹלַד יִצְחָק. וּשְׁמוֹנַת יְמֵי הַמִּילָה שֶׁהוּא הִתְחִיל בַּמִּילָה תְּחִלָּה לִשְׁמוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים (בראשית כא, ד). לְפִיכָךְ קָרָא לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֵׁם.

וְאַף יַעֲקֹב, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קָרָא לוֹ שֵׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב (בראשית כה, כו). יַעֲקֹב אַרְבַּע אוֹתִיּוֹת יֵשׁ בּוֹ כְּנֶגֶד אַרְבַּע עֲטָרוֹת שֶׁבָּנָיו מְעַטְּרִין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. י' כְּנֶגֶד עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת, ע' כְּנֶגֶד שִׁבְעִים זְקֵנִים. ק' כְּנֶגֶד הַהֵיכָל שֶׁבָּנוּ בָּנָיו לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁגָּבְהוֹ מֵאָה אַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהַהֵיכָל מֵאָה אַמָּה (יחזקאל, מא). ב' כְּנֶגֶד שְׁתֵּי הַלּוּחוֹת. וּבִזְכוּת יַעֲקֹב נִגְאֲלוּ מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעֲמִידֶהָ לְיַעֲקֹב לְחֹק (תהלים קה, י). וְאִלּוּלֵי יַעֲקֹב, לֹא נִפְדָּה אַבְרָהָם מִן הַכִּבְשָׁן, שֶׁנֶּאֱמַר: לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אֶל בֵּית יַעֲקֹב אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אַבְרָהָם (ישעיה כט, כב). אֲבָל עֵשָׂו, אָבִיו וְאִמּוֹ קָרְאוּ לוֹ שֵׁם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקְרְאוּ שְׁמוֹ עֵשָׂו. עָלָיו נֶאֱמַר: זִכְרוֹ אָבַד מִנִּי אָרֶץ וְלֹא שֵׁם לוֹ עַל פְּנֵי חוּץ (איוב יח, יז).