מדרש תנחומא, שופטים י״ג

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: סוּס מוּכָן לְיוֹם מִלְחָמָה וְלַה' הַתְּשׁוּעָה (משלי כא, לא). מַהוּ סוּס מוּכָן. בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם מַה כְּתִיב שָׁם, וַיֻּגַּד לְמֶלֶךְ מִצְרַיִם כִּי בָרַח הָעָם (שמות יד, ה). מִיָּד, וַיֶּאְסֹר אֶת רִכְבּוֹ וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ, וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר (שם פסוק ו, ז). עָמַד פַּרְעֹה וְהִלְבִּישׁ כָּל הַסּוּסִים וַאֲפִילוּ כָּל הַהֶדְיוֹטוֹת, אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. וַיִּרְדְּפוּ מִצְרַיִם אַחֲרֵיהֶם וְגוֹ' כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וּפָרָשָׁיו וְחֵילוֹ (שם פסוק ט), מְלַמֵּד, שֶׁלֹּא חָלָה אֶחָד מֵהֶם, וְלֹא מֵת אֶחָד מֵהֶם, וְלֹא נִתְיַגַּע אֶחָד מֵהֶם. לְכָךְ נֶאֱמַר: כָּל סוּס רֶכֶב פַּרְעֹה וְגוֹ'. וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם (שם פסוק י), בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הִתְחִילוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל צוֹעֲקִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה' (שם). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה (שה״‎ש ב, יד). לְמָה הָיוּ יִשְׂרָאֵל דּוֹמִין בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, לְיוֹנָה שֶׁבָּרְחָה מִלִּפְנֵי הַנֵּץ, וּבָאָה לְהִכָּנֵס לִפְנִים מִן הַסֶּלַע, וְהָיָה הַנָּחָשׁ בְּתוֹכוֹ. בִּקְשָׁה לָצֵאת, הֲרֵי הַנֵּץ עַל הַפֶּתַח. כָּךְ הָיוּ יִשְׂרָאֵל, הַיָּם הוֹלֵךְ וְסוֹעֵר עֲלֵיהֶם, וְהַשּׂוֹנֵא רוֹדֵף אַחֲרֵיהֶם, וְהַחַיּוֹת מִן הַמִּדְבָּר, וְהָיוּ מוּקָפִין מֵאַרְבַּע רוּחוֹת. וּמִנַּיִן שֶׁהָיוּ הַחַיּוֹת מִן הַמִּדְבָּר. שֶׁנֶּאֱמַר: סָגַר עֲלֵיהֶם הַמִּדְבָּר (שמות יד, ג). וְאֵין סָגַר אֶלָּא חַיּוֹת רָעוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלָהִי שְׁלַח מַלְאֲכֵהּ וּסֲגַר פֻּם אַרְיָוָתָא (דניאל ו, כג). מֶה עָשׂוּ. נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְצָעֲקוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: וּפַרְעֹה הִקְרִיב וַיִּשְׂאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֵינֵיהֶם וְגוֹ' וַיִּצְעֲקוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה'. לְכָךְ כְּתִיב: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע.