מדרש תנחומא, שופטים י״ח

כִּי תִקְרַב אֶל עִיר לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ וְגוֹ'. רְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִילוּ לַשּׂוֹנְאִים, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִפְתֹּחַ לָהֶם לְשָׁלוֹם. כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ, שׁוֹאֲלִים בִּשְׁלוֹם הַגּוֹיִם מִפְּנֵי דַּרְכֵי שָׁלוֹם. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַקַּפָּר בְּרַבִּי, גָּדוֹל כֹּחַ הַשָּׁלוֹם, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂין חֲבוּרָה אַחַת, אֲפִילוּ עֲבוֹדָה זָרָה בֵּינֵיהֶם, אֵין מִדַּת הַדִּין נוֹגַעַת בָּהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: חֲבוּר עֲצַבִּים אֶפְרָיִם הַנַּח לוֹ (הושע ד, יז). וּבְשָׁעָה שֶׁהֵן חֲלוּקִין, מִדַּת הַדִּין נוֹגַעַת בָּהֶן, שֶׁנֶּאֱמַר: חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ (שם י, ב). אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסַכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, רְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל כֹּחַ הַשָּׁלוֹם, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב שְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה תֵּבוֹת בִּשְׁבִיל הַשָּׁלוֹם, וְאֵלּוּ הֵן, כְּשֶׁנִּסְתַּלֵּק יַעֲקֹב אָבִינוּ, נִתְיָרְאוּ הַשְּׁבָטִים, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּרְאוּ אֲחֵי יוֹסֵף כִּי מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוֹ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְגוֹ', וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר, כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא וְגוֹ' (בראשית נ, טו-יז). וְלֹא מָצִינוּ שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ צִוָּה הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶלָּא הֵם אָמְרוּ מֵעַצְמָן. אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כַּמָּה קוּלְמֻסִים מִשְׁתַּבְּרִין, וְכַמָּה דְּיוֹ מִשְׁתַּפְּכִין לִכְתּוֹב הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה שֶׁלֹּא הָיוּ. וּמִפְּנֵי מָה, מִפְּנֵי הַשָּׁלוֹם. שֶׁאֲפִילוּ שָׂרָה אִמֵּנוּ, בִּשְׁבִיל הַשָּׁלוֹם, הִכְתִּיב עָלֶיהָ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּבָר שֶׁלֹּא הָיָה מֵעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּצְחַק שָׂרָה בְּקִרְבָּהּ לֵאמֹר (שם יח, יב). הָיְתָה מַבֶּטֶת בִּקְרָבֶיהָ וְאוֹמְרָה, מֵעַיִם הַלָּלוּ טוֹעֲנִים וָלָד, שָׁדַיִם הַלָּלוּ שֶׁצָּמְקוּ מוֹשְׁכִין חָלָב. וַאֲפִילוּ אֲנִי נַעֲשֵׂית כָּךְ, אַבְרָהָם לֹא זָקֵן הוּא. שֶׁנֶּאֱמַר: וַאדוֹנִי זָקֵן (שם). וּכְשֶׁבָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהוֹכִיחָהּ, אָמַר לְאַבְרָהָם, לָמָּה זֶה צָחֲקָה שָׂרָה וְגוֹ' (שם פסוק יג). וְלָמָּה כָּךְ. בִּשְׁבִיל שֶׁלֹּא יִשְׂנָאֶנָּה וִיהֵא שִׂנְאָה בֵּין אַבְרָהָם לְשָׂרָה.