מדרש תנחומא, תצוה א׳:א׳-ד׳

‎יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, קָטָן לְכַמָּה נִמּוֹל? כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: קָטֹן נִמּוֹל לִשְׁמוֹנָה. מַה טַּעַם? כְּשֵׁם שֶׁנִּמּוֹל יִצְחָק אָבִינוּ. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי: בֹּא וּרְאֵה, שֶׁאֵין חָבִיב לִפְנֵי הָאָדָם יוֹתֵר מִבְּנוֹ, וְהוּא מָל אוֹתוֹ. וְכָל כָּךְ לָמָּה? אָמַר רַב נַחְמָן בַּר שְׁמוּאֵל: כְּדֵי לַעֲשׂוֹת רְצוֹן בּוֹרְאוֹ. וְהוּא רוֹאֶה בְּנוֹ שׁוֹפֵךְ דָּם מִמִּילָתוֹ, וּמְקַבֵּל עָלָיו בְּשִׂמְחָה. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא: וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁהוּא מוֹצִיא הוֹצָאוֹת וְעוֹשֶׂה אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁל שִׂמְחָה, מַה שֶּׁלֹּא נִצְטַוָּה. הוּא שֶׁהַכָּתוּב אוֹמֵר: וַאֲנִי תָּמִיד אֲיַחֵל וְהוֹסַפְתִּי עַל כָּל תְּהִלָּתֶךָ (תהלים עא, יד). וְלֹא עוֹד אֶלָּא אָדָם הוֹלֵךְ וְלֹוֶה וּמְמַשְׁכֵּן עַצְמוֹ וּמְשַׂמֵּחַ אוֹתוֹ הַיּוֹם.

אָמַר רַבִּי יוּדָן: אֵימָתַי הַבֵּן חָבִיב עַל אָבִיו? כְּשֶׁמַּתְחִיל לְהָשִׂיחַ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר: הֲבֵן יַקִיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים (ירמיה לא, יט). מַהוּ יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים? כְּבֶן שָׁלֹשׁ כְּבֶן אַרְבַּע שֶׁהוּא מַתְחִיל לְהָשִׂיחַ וּמִשְׁתַּעֲשֵׁעַ לְאָבִיו.

וְאָמַר רַבִּי בִּיסְנָה, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל: בָּנַי, עֲשׂוּ לִי כְּשֵׁם שֶׁעָשִׂיתִי לָכֶם. הֶאֱכַלְתִּי אֶתְכֶם בַּמִּדְבָּר, אַף אַתֶּם הֱיוּ מַקְרִיבִין לְפָנַי, אֶת הַכֶּבֶשׂ אֶחָד תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר וְגוֹ' (במדבר כח, ד).

וָאֶרְחָצֵךְ בַּמַּיִם (יחזקאל טז, ט), וְאַף אַתֶּם עֲשׂוּ לִי כִּיּוֹר (יחזקאל לא, יח). וָאֲסֻכַךְ בַּשָּׁמֶן (יחזקאל לא, יח), וּכְנֶגְדּוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה (יחזקאל ל, כג). וָאַלְבִּשֵׁךְ רִקְמָה (יחזקאל ל, י), וּכְנֶגְדּוֹ מַעֲשֵׂה רוֹקֵם (יחזקאל כו, לו). וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ (יחזקאל כו, לו), וּכְנֶגְדּוֹ עוֹרוֹת תְּחָשִׁים. וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ (יחזקאל כו, לו), וּכְנֶגְדּוֹ שֵׁשׁ מָשְׁזָר (יחזקאל כו, א). וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי (יחזקאל כו, א), אֵלּוּ עַנְנֵי הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: לֹא יָמִישׁ עַמּוּד הֶעָנָן (שמות יג, כב), וּכְנֶגְדָּן יְרִיעוֹת עִזִּים. וָאֶעְדֵּךְ עָדִי (יחזקאל טז, יא), זוֹ פּוּרְפִּירָה, וּכְנֶגְדָּן אָרוֹן וְזֵרוֹ (יחזקאל כה, יא) וָאֶתֵּן נֶזֶם (יחזקאל כה, יב), וּכְנֶגְדּוֹ חָח וָנֶזֶם. (יחזקאל לה, כב). וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ (יחזקאל לה, כב), וּכְנֶגְדּוֹ כַּפֹּרֶת (יחזקאל כה, יז). עַל הָאָרוֹן וְזֵר זָהָב (יחזקאל כה, יט). הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם (שמות טז, ד), וּכְנֶגְדּוֹ לֶחֶם הַפָּנִים (שמות כב, ל). וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם וְגוֹ' (שמות יג, כא), וּכְנֶגְדּוֹ צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד.