מדרש תנחומא, ויצא ב׳

‎וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, אֵלּוּ שָׂרֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאָבִינוּ יַעֲקֹב שָׂרָהּ שֶׁל בָּבֶל עוֹלֶה שִׁבְעִין עוּקִים וְיוֹרֵד, וְשֶׁל מָדַי חֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם וְיוֹרֵד, וְשֶׁל יָוָן מֵאָה וְיוֹרֵד, וְשֶׁל אֱדוֹם עָלָה וְלֹא יָדַע כַּמָּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְיָרֵא יַעֲקֹב אָבִינוּ וְאָמַר, שֶׁמָּא לָזֶה אֵין לוֹ יְרִידָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל (ירמיה ל, י). כִּבְיָכוֹל אֲפִלּוּ אַתָּה רוֹאֵהוּ עוֹלֶה אֶצְלִי, מִשָּׁם אֲנִי מוֹרִידוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: אִם תַּגְבִּיהַּ כַּנֶּשֶׁר וְאִם בֵּין כּוֹכָבִים שִׂים קִנֶּךָ מִשָּׁם אוֹרִידְךָ נְאֻם ה' (עובדיה א, ד).

אָמַר רַבִּי בֶרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי חֲלָבוֹ וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן יוֹסִינָה, מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב אָבִינוּ שָׂרָהּ שֶׁל בָּבֶל עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְשֶׁל מָדַי עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְשֶׁל יָוָן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, וְשֶׁל אֱדוֹם עוֹלָה וְיוֹרֵד. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיַעֲקֹב, יַעֲקֹב, לָמָּה אֵין אַתָּה עוֹלֶה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְיָרֵא אָבִינוּ יַעֲקֹב וְאָמַר, כְּשֵׁם שֶׁיֵּשׁ לָאֵלּוּ יְרִידָה, כָּךְ אֲנִי יֶשׁ לִי יְרִידָה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִם אַתָּה עוֹלֶה אֵין לְךָ יְרִידָה. וְלֹא הֶאֱמִין וְלֹא עָלָה.

רַבִּי שְׁמוּאֵל בֶּן יוֹסִינָה הָיָה דוֹרֵשׁ, בְּכָל זֹאת חָטְאוּ עוֹד וְלֹא הֶאֱמִינוּ בְּנִפְלְאוֹתָיו (תהלים עח, לב). אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אִלּוּ עָלִיתָ וְהֶאֱמַנְתָּ, לֹא הָיְתָה לְךָ יְרִידָה לְעוֹלָם. אֶלָּא הוֹאִיל וְלֹא הֶאֱמַנְתָּ, הֲרֵי בָנֶיךָ מִשְׁתַּעְבְּדִין בְּהַלָּלוּ אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּמִסִּים וּבְאַרְנוֹנִיּוֹת וּבְגֻלְגֳּלִיּוֹת. אָמַר לוֹ יַעֲקֹב, יָכוֹל לְעוֹלָם. אָמַר לוֹ: אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם (ירמיה ל, ו). מֵאֶרֶץ, מִגַּלְיָא מֵאִסְפַּנְיָא וּמֵחַבְרוֹתֶיהָ. וְשָׁב יַעֲקֹב, מִבָּבֶל. וְשָׁקַט, מִמָּדַי. וְשַׁאֲנַן, מִיָּוָן. וְאֵין מַחֲרִיד, מֵאֱדוֹם. כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֲפִצוֹתִיךָ שָּׁם, בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם שֶׁהֵן מְכַלִּין אֶת שְׂדוֹתֵיהֶן. אֲבָל יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵין מְכַלִּין אֶת שְׂדוֹתֵיהֶן, וְאֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה, אֶלָּא מְיַסֶּרְךָ בְּיִסּוּרִין בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּשְׁבִיל לְנַקּוֹתְךָ מֵעֲוֹנוֹתֶיךָ לֶעָתִיד לָבוֹא. לְכָךְ נֶאֱמַר וַיַּחֲלֹם.