מדרש תנחומא, ויגש י״א:א׳-ג׳

‎וְאֶת יְהוּדָה שָׁלַח לְפָנָיו, לְהַתְקִין לוֹ בֵּית תַּלְמוּד, שֶׁיְּהֵא מוֹרֶה שָׁם הוֹרָאָה, שֶׁיְּהֵא מְלַמֵּד אֶת הַשְּׁבָטִים. תֵּדַע לְךָ שֶׁהוּא כֵן. כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ יוֹסֵף מֵאֶצְלוֹ, הָיָה יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה פֶרֶק פֵּרַשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁהָיָה מַשְׁנֶה אוֹתוֹ. כֵּיוָן שֶׁבָּאוּ אֲחֵי יוֹסֵף וְאָמְרוּ לוֹ עוֹד יוֹסֵף חַי, וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם. נִזְכַּר יַעֲקֹב בְּאֵיזֶה פֶרֶק פֵּרַשׁ מִמֶּנּוּ, וְאָמַר בְּלִבּוֹ, יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁבְּפֶרֶק עֶגְלָה עֲרוּפָה פֵּרַשׁ יוֹסֵף מִמֶּנִּי. וְאָמַר לָהֶן, יִתֵּן לָכֶם סִימָן בְּאֵיזֶה פֶרֶק פֵּרַשׁ מִמֶּנִּי וַאֲנִי מַאֲמִין לָכֶם. וְאַף יוֹסֵף נִזְכַּר בְּאֵיזֶה פֶרֶק פֵּרַשׁ מֵאָבִיו. מֶה עָשָׂה יוֹסֵף, נָתַן לָהֶם עֲגָלוֹת. כֵּיוָן שֶׁרָאָה יַעֲקֹב אֶת הָעֲגָלוֹת, מִיָּד וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם. לְלַמֶּדְךָ, שֶׁבְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה הוֹלֵךְ, הָיָה עוֹסֵק בַּתּוֹרָה כְּשֵׁם שֶׁעָשׂוּ אֲבוֹתָיו. וְעַד עַכְשָׁו לֹא נִתְּנָה הַתּוֹרָה, וַהֲרֵי כְּתִיב בְּאַבְרָהָם, עֵקֶב אֲשֶׁר שָׁמַע אַבְרָהָם בְּקֹלִי וַיִּשְׁמֹר מִשְׁמַרְתִּי מִצְוֹתַי חֻקּוֹתַי וְתוֹרֹתָי (בראשית כו, ה).

וּמֵהֵיכָן לָמַד אַבְרָהָם אֶת הַתּוֹרָה. רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי אוֹמֵר, נַעֲשׂוּ שְׁתֵּי כִלְיוֹתָיו כִּשְׁנֵי כַדִּים שֶׁל מַיִם וְהָיוּ נוֹבְעִין תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי (תהלים טז, ז). רַבִּי לֵוִי אָמַר, מֵעַצְמוֹ לָמַד אֶת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: מִדְּרָכָיו יִשְׂבַּע סוּג לֵב וּמֵעָלָיו אִישׁ טוֹב (משלי יד, יד). וְהָיָה מְלַמֵּד לְבָנָיו תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה (בראשית יח, יט).

אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתָּה לִמַּדְתָּ בָּנֶיךָ תּוֹרָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל לָעוֹלָם הַבָּא אֲנִי מְלַמְּדָם תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָל בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה' וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ (ישעיה נד, יג).