תנ״ך
משלי כ״ד:כ״ג-כ״ז
חלק מ: פרק כ״ד
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
כ״ד:כ״ג
גַּם־אֵלֶּה לַחֲכָמִים הַֽכֵּר־פָּנִים בְּמִשְׁפָּט בַּל־טֽוֹב׃
רש״י
כ״ד:כ״ד
אֹמֵר ׀ לְרָשָׁע צַדִּיק אָתָּה יִקְּבֻהוּ עַמִּים יִזְעָמוּהוּ לְאֻמִּֽים׃
כ״ד:כ״ה
וְלַמּוֹכִיחִים יִנְעָם וַעֲלֵיהֶם תָּבוֹא בִרְכַּת־טֽוֹב׃
כ״ד:כ״ו
שְׂפָתַיִם יִשָּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִֽים׃
רש״י
שפתים ישק. ראוים כל שפתים לנשקו:
כ״ד:כ״ז
הָכֵן בַּחוּץ ׀ מְלַאכְתֶּךָ וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ אַחַר וּבָנִיתָ בֵיתֶֽךָ׃ {פ}
רש״י
הכן בחוץ. זה מקרא:
ועתדה בשדה. זו משנה:
אחר ובנית ביתך. זו גמרא, ד"א כמשמעו בתחלה קח לך שדות וכרמים ואחר כך ועתדה לשון עתודים (בראשית ל״א:ל״ב) שים לך בהמות בשדה ואח"כ ובנית ביתך תקח אשה:
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- פתוחה: אל תארב פרשה פתוחה
- פתוחה: אל תהי פרשה פתוחה
- פרק כ״ד
גם אלה לחכמים. כל הדברים שבענין שלמטה אמורי' לחכמים היושבים בדין שלא יכירו פנים במשפט כי לא טוב: