תנ״ך
משלי כ״ט:י״ח-כ״ז
חלק מ: פרק כ״ט
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
בְּאֵין חָזוֹן יִפָּרַֽע עָם וְשֹׁמֵר תּוֹרָה אַשְׁרֵֽהוּ׃
רש״י
בִּדְבָרִים לֹא־יִוָּסֶר עָבֶד כִּי־יָבִין וְאֵין מַעֲנֶֽה׃
רש״י
כי יבין ואין מענה. כיון שרואהו שמוכיחו שותק והוא חוזר ומקלקל לכך צריך ליסרו במכות ועונשין ולא דבר עם עבד ממש אלא על כל הממרי' דברי השופטים:
חָזִיתָ אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּֽנּוּ׃
רש״י
אץ בדבריו. ממהר ונבהל להשיב:
תקוה לכסיל ממנו. יש לכסיל תקוה יותר ממנו:
מְפַנֵּק מִנֹּעַר עַבְדּוֹ וְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה מָנֽוֹן׃
רש״י
מפנק מנער עבדו. יצר הרע:
מנון. שליט וכן לפני שמש ינון שמו (תהילים ע״ב:י״ז) וכן כל נין שבמקרא שהנין קם תחת אביו לשלוט בנכסיו:
אִֽישׁ־אַף יְגָרֶה מָדוֹן וּבַעַל חֵמָה רַב־פָּֽשַׁע׃
רש״י
איש אף יגרה מדון. כמשמעו מדון מדת הדין:
גַּאֲוַת אָדָם תַּשְׁפִּילֶנּוּ וּשְׁפַל־רוּחַ יִתְמֹךְ כָּבֽוֹד׃
רש״י
יתמוך כבוד. יקרב אל הכבוד ותומך בו תמיד:
חוֹלֵק עִם־גַּנָּב שׂוֹנֵא נַפְשׁוֹ אָלָה יִשְׁמַע וְלֹא יַגִּֽיד׃
רש״י
אלה ישמע. שמשביעין אותו אם ראית פלוני שגנב לי כך וכך ומתוך שהוא חולק עמו אינו מגיד:
חֶרְדַּת אָדָם יִתֵּן מוֹקֵשׁ וּבוֹטֵחַ בַּיהֹוָה יְשֻׂגָּֽב׃
רש״י
חרדת אדם יתן מוקש. מסורס הוא מוקש עבירה יתן חרדה לאדם ד"א כמשמעו מתוך שאדם צר עין וחרד אם יעשה צדקה יצטרך אל הבריות חרדה זו תתן לו מוקש, והראשון נוח לי:
רַבִּים מְבַקְשִׁים פְּנֵֽי־מוֹשֵׁל וּמֵיְהֹוָה מִשְׁפַּט־אִֽישׁ׃
רש״י
פני מושל. לדון לפניו:
ומה' משפט איש. אם יזכה או אם יתחייב ובמושלים דבר הכתוב:
תּוֹעֲבַת צַדִּיקִים אִישׁ עָוֶל וְתוֹעֲבַת רָשָׁע יְשַׁר־דָּֽרֶךְ׃ {פ}
רש״י
ישר דרך. אדם שהוא ישר בדרכיו:
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- פתוחה: אדם עשק פרשה פתוחה
- פתוחה: דברי אגור פרשה פתוחה
- פרק כ״ט
באין חזון יפרע עם. כשגורמין ישראל שהנבואה מסתלקת מהם ע"י שהם מלעיבי' בנביאים יפרצו בם פרצו' ויוצאין לתרבות רעה: