משלי ה׳:ז׳-כ״ג

פן תתן לאחרים הודך. פן תפנה לבך לאלהים אחרים לתת להם תפארת הודך ושבחך:

ושנותיך לאכזרי. לשר של גיהנם:

פן ישבעו זרים כחך. נביאי הבעל הגובין ממון בשקריהם ובפחזותם:

ועצביך. עצביך ויגיעך שנעצבת וטרחת בו:

בבית נכרי. בבית עו"ג:

ונהמת באחריתך. סוף שתנהום באחריתך:

כמעט הייתי בכל רע. כפשע ביני ובין גיהנם (כלומר בשביל דבר מועט הייתי עכשיו בכל רע שלא שמעתי לקול מורי שאלו שמעתי להם לא יארע בי כך רבי יוסף קר"א):

שתה מים מבורך. מבור שנתן לך הקב"ה לחלקך היא תורת משה:

בורך. מים מכונסים:

ונוזלים מתוך בארך. מים חיים כלומר תחלה כמים מכונסים ולבסוף נובעין הם והולכין:

יפוצו מעינותיך חוצה. סוף שתקנה תלמידים ותורה הוראות ברבים ויצא לך שם:

ברחובות. עיר תפוצינה פלגי מימיך:

יהיו לך לבדך. אתה לבדך תתכבד בהם ולא יחלוק אחר עמך לפי שאמר למעלה פן ישבעו זרים כחך אמר כאן יהיו לך לבדך ומתוך כך:

יהי מקורך ברוך ושמח מאשת נעוריך. היא התורה שלמדת מנעוריך:

תשגה תמיד. ראיתי בדברי ר' משה הדרשן תשגה תעסוק תמיד והוא ל' ערבי והביא ראיה כמו לבקש שגייה לבקש עסק, ולא ידעתי איפה נשנית ורבותינו פירשו (עירובין נד), לשון משגה כמשמעו בעבור אהבתה תהיה שוגג בשאר עסקיך כי היא משמרת על שלך אמרו עליו על ר"א בן פדת שהיה דורש בשוק התחתון וסדינו מוטל בשוק העליון פעם אחת בא אדם אחד ומצא נחש כרוך עליו:

כי נוכח עיני ה' דרכי איש וגו'. מפלס שוקל דרכיו ויודע כמה עונות וכמה זכיות בידו:

עוונותיו ילכדנו. כמו ילכדוהו:

ובחבלי חטאתו יתמך. יתלה שהתלוי נתמך בחבל שהוא תלוי בה:

הוא ימות באין מוסר. בשביל שלא לקח מוסר: