משנה
משנה ברכות ו׳
קריאה: המקור · עברית פשוטההמקור · עברית פשוטההמקור בלבדהמקור עם פירוש המילים · עברית פשוטההמקור עם פירוש המילים · עברית פשוטההמקור עם פירוש המילים בלבדעברית פשוטה בלבדעברית פשוטה בלבדמתחיליםממשיכיםזה לצד זה
הקישו על מילה מסומנת או על כפתור כדי לפתוח.
כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת. עַל פֵּרוֹת הָאִילָן אוֹמֵר, בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, חוּץ מִן הַפַּת, שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְעַל הַיְרָקוֹת אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בּוֹרֵא מִינֵי דְשָׁאִים:
כֵּיצַד מְבָרְכִין עַל הַפֵּרוֹת. עַל פֵּרוֹת הָאִילָן אוֹמֵר, בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, חוּץ מִן הַיַּיִן, שֶׁעַל הַיַּיִן אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן. וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, חוּץ מִן הַפַּת, שֶׁעַל הַפַּת הוּא אוֹמֵר הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְעַל הַיְרָקוֹת אוֹמֵר בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, בּוֹרֵא מִינֵי דְשָׁאִים:
כיצד מברכים על הפירות? על פירות האילן אומרים ״בורא פרי העץ״, חוץ מן היין, שעל היין אומרים ״בורא פרי הגפן״. על פירות הארץ אומרים ״בורא פרי האדמה״, חוץ מן הפת, שעל הפת אומרים ״המוציא לחם מן הארץ״. על הירקות אומרים ״בורא פרי האדמה״. רבי יהודה אומר ״בורא מיני דשאים״.
כיצד מברכים על הפירות? על פירות האילן אומרים ״בורא פרי העץ״, חוץ מן היין, שעל היין אומרים ״בורא פרי הגפן״. על פירות הארץ אומרים ״בורא פרי האדמה״, חוץ מן הפת, שעל הפת אומרים ״המוציא לחם מן הארץ״. על הירקות אומרים ״בורא פרי האדמה״. רבי יהודה אומר ״בורא מיני דשאים״.
בֵּרַךְ עַל פֵּרוֹת הָאִילָן בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, יָצָא. וְעַל פֵּרוֹת הָאָרֶץ בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, לֹא יָצָא. עַל כֻּלָּם אִם אָמַר שֶׁהַכֹּל נִהְיָה, יָצָא:
אם בירך על פירות האילן ״בורא פרי האדמה״ – יצא. ואם בירך על פירות הארץ ״בורא פרי העץ״ – לא יצא. ועל כולם, אם אמר ״שהכל נהיה״ – יצא.
אם בירך על פירות האילן ״בורא פרי האדמה״ – יצא. ואם בירך על פירות הארץ ״בורא פרי העץ״ – לא יצא. ועל כולם, אם אמר ״שהכל נהיה״ – יצא.
עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הַחֹמֶץ וְעַל הַנּוֹבְלוֹת וְעַל הַגּוֹבַאי אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הֶחָלָב וְעַל הַגְּבִינָה וְעַל הַבֵּיצִים אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁהוּא מִין קְלָלָה אֵין מְבָרְכִין עָלָיו:
עַל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הַחֹמֶץ וְעַל הַנּוֹבְלוֹת וְעַל הַגּוֹבַאי אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. עַל הֶחָלָב וְעַל הַגְּבִינָה וְעַל הַבֵּיצִים אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁהוּא מִין קְלָלָה אֵין מְבָרְכִין עָלָיו:
על דבר שאין גידולו מן הארץ אומר 'שהכל'. על החומץ, על הנובלות ועל הגובאי אומר 'שהכל'. על החלב, על הגבינה ועל הביצים אומר 'שהכל'. רבי יהודה אומר: כל שהוא 'מין קללה' אין מברכים עליו.
על דבר שאין גידולו מן הארץ אומר 'שהכל'. על החומץ, על הנובלות ועל הגובאי אומר 'שהכל'. על החלב, על הגבינה ועל הביצים אומר 'שהכל'. רבי יהודה אומר: כל שהוא 'מין קללה' אין מברכים עליו.
הָיוּ לְפָנָיו מִינִים הַרְבֵּה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם יֵשׁ בֵּינֵיהֶם מִמִּין שִׁבְעָה, מְבָרֵךְ עָלָיו. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מְבָרֵךְ עַל אֵיזֶה מֵהֶם שֶׁיִּרְצֶה:
אם היו מונחים לפניו מינים רבים של מאכלים, רבי יהודה אומר: אם יש ביניהם מין אחד משבעת המינים, הוא מברך עליו. וחכמים אומרים: הוא מברך על איזה מהם שהוא רוצה.
אם היו מונחים לפניו מינים רבים של מאכלים, רבי יהודה אומר: אם יש ביניהם מין אחד משבעת המינים, הוא מברך עליו. וחכמים אומרים: הוא מברך על איזה מהם שהוא רוצה.
בֵּרַךְ עַל הַיַּיִן שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן, פָּטַר אֶת הַיַּיִן שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. בֵּרַךְ עַל הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלִּפְנֵי הַמָּזוֹן, פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת שֶׁלְּאַחַר הַמָּזוֹן. בֵּרַךְ עַל הַפַּת, פָּטַר אֶת הַפַּרְפֶּרֶת. עַל הַפַּרְפֶּרֶת, לֹא פָטַר אֶת הַפָּת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, אַף לֹא מַעֲשֵׂה קְדֵרָה:
אם בירך על היין שלפני המזון, הברכה פוטרת את היין שלאחר המזון. אם בירך על הפרפרת שלפני המזון, היא פוטרת את הפרפרת שלאחר המזון. אם בירך על הפת, היא פוטרת את הפרפרת. אם בירך על הפרפרת, היא אינה פוטרת את הפת. בית שמאי אומרים: אפילו לא את מעשה קדרה.
אם בירך על היין שלפני המזון, הברכה פוטרת את היין שלאחר המזון. אם בירך על הפרפרת שלפני המזון, היא פוטרת את הפרפרת שלאחר המזון. אם בירך על הפת, היא פוטרת את הפרפרת. אם בירך על הפרפרת, היא אינה פוטרת את הפת. בית שמאי אומרים: אפילו לא את מעשה קדרה.
הָיוּ יוֹשְׁבִין לֶאֱכֹל, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. הֵסֵבּוּ, אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּן. בָּא לָהֶם יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. לְאַחַר הַמָּזוֹן, אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם. וְהוּא אוֹמֵר עַל הַמֻּגְמָר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְבִיאִין אֶת הַמֻּגְמָר אֶלָּא לְאַחַר הַסְּעֻדָּה:
הָיוּ יוֹשְׁבִין לֶאֱכֹל, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. הֵסֵבּוּ, אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּן. בָּא לָהֶם יַיִן בְּתוֹךְ הַמָּזוֹן, כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבָרֵךְ לְעַצְמוֹ. לְאַחַר הַמָּזוֹן, אֶחָד מְבָרֵךְ לְכֻלָּם. וְהוּא אוֹמֵר עַל הַמֻּגְמָר, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְבִיאִין אֶת הַמֻּגְמָר אֶלָּא לְאַחַר הַסְּעֻדָּה:
אם היו יושבים לאכול, כל אחד ואחד מברך לעצמו. אם הסבו, אחד מברך לכולם. אם בא להם יין בתוך המזון, כל אחד ואחד מברך לעצמו. לאחר המזון, אחד מברך לכולם. והוא אומר את הברכה על המוגמר, אף על פי שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר הסעודה.
אם היו יושבים לאכול, כל אחד ואחד מברך לעצמו. אם הסבו, אחד מברך לכולם. אם בא להם יין בתוך המזון, כל אחד ואחד מברך לעצמו. לאחר המזון, אחד מברך לכולם. והוא אומר את הברכה על המוגמר, אף על פי שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר הסעודה.
הֵבִיאוּ לְפָנָיו מָלִיחַ בַּתְּחִלָּה וּפַת עִמּוֹ, מְבָרֵךְ עַל הַמָּלִיחַ וּפוֹטֵר אֶת הַפַּת, שֶׁהַפַּת טְפֵלָה לוֹ. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁהוּא עִקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה, מְבָרֵךְ עַל הָעִקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵלָה:
הֵבִיאוּ לְפָנָיו מָלִיחַ בַּתְּחִלָּה וּפַת עִמּוֹ, מְבָרֵךְ עַל הַמָּלִיחַ וּפוֹטֵר אֶת הַפַּת, שֶׁהַפַּת טְפֵלָה לוֹ. זֶה הַכְּלָל, כֹּל שֶׁהוּא עִקָּר וְעִמּוֹ טְפֵלָה, מְבָרֵךְ עַל הָעִקָּר וּפוֹטֵר אֶת הַטְּפֵלָה:
אם הביאו לפניו מאכל מלוח (מליח) בתחילה, ופת עימו, הוא מברך על המליח, והברכה פוטרת את הפת, שהפת טפלה לו. זה הכלל: כל דבר שהוא העיקר ועימו טפלה, מברכים על העיקר והטפל נפטר.
אם הביאו לפניו מאכל מלוח (מליח) בתחילה, ופת עימו, הוא מברך על המליח, והברכה פוטרת את הפת, שהפת טפלה לו. זה הכלל: כל דבר שהוא העיקר ועימו טפלה, מברכים על העיקר והטפל נפטר.
אָכַל תְּאֵנִים עֲנָבִים וְרִמּוֹנִים, מְבָרֵךְ אַחֲרֵיהֶן שָׁלשׁ בְּרָכוֹת, דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלשׁ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, אֲפִלּוּ אָכַל שֶׁלֶק וְהוּא מְזוֹנוֹ, מְבָרֵךְ אַחֲרָיו שָׁלשׁ בְּרָכוֹת. הַשּׁוֹתֶה מַיִם לִצְמָאוֹ, אוֹמֵר שֶׁהַכֹּל נִהְיֶה בִּדְבָרוֹ. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר, בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת:
אם אדם אכל תאנים, ענבים או רימונים, הוא מברך אחריהם שלוש ברכות — אלו דברי רבן גמליאל. החכמים אומרים: ברכה אחת מעין שלוש. רבי עקיבא אומר: אפילו אכל שלק והוא מזונו, הוא מברך אחריו שלוש ברכות. השותה מים לצמאו אומר 'שהכל נהיה בדברו'. רבי טרפון אומר 'בורא נפשות רבות'.
אם אדם אכל תאנים, ענבים או רימונים, הוא מברך אחריהם שלוש ברכות — אלו דברי רבן גמליאל. החכמים אומרים: ברכה אחת מעין שלוש. רבי עקיבא אומר: אפילו אכל שלק והוא מזונו, הוא מברך אחריו שלוש ברכות. השותה מים לצמאו אומר 'שהכל נהיה בדברו'. רבי טרפון אומר 'בורא נפשות רבות'.