תנ״ך
נחמיה ב׳:י׳-י״ח
חלק מ: פרק ב׳
קריאה: ציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים במקור ובתרגוםציטוטים בתרגוםציטוטים בתרגוםרש״י
וַיִּשְׁמַע סַנְבַלַּט הַחֹרֹנִי וְטֽוֹבִיָּה הָעֶבֶד הָֽעַמֹּנִי וַיֵּרַע לָהֶם רָעָה גְדֹלָה אֲשֶׁר־בָּא אָדָם לְבַקֵּשׁ טוֹבָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵֽל׃
רש״י
וָאָבוֹא אֶל־יְרוּשָׁלָ͏ִם וָאֱהִי־שָׁם יָמִים שְׁלֹשָֽׁה׃
רש״י
ואהי שם ימים שלשה. הייתי בירושלים ימים שלשה ולסוף שלשת ימים קמתי בלילה אני ואנשים מועטים עמי ולא הגדתי לשום אדם את אשר נתן הקב"ה בלבי:
and I was there for three days I was in Jerusalem for three days, and at the end of three days, I and a few men with me arose at night, and I did not tell any person what the Holy One, blessed be He, had put into my heart.
וָאָקוּם ׀ לַיְלָה אֲנִי וַאֲנָשִׁים ׀ מְעַט עִמִּי וְלֹא־הִגַּדְתִּי לְאָדָם מָה אֱלֹהַי נֹתֵן אֶל־לִבִּי לַעֲשׂוֹת לִירוּשָׁלָ͏ִם וּבְהֵמָה אֵין עִמִּי כִּי אִם־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אֲנִי רֹכֵב בָּֽהּ׃
רש״י
ובהמה אין עמי. כי כל האנשים מועטים אשר עמי הלכו ברגליהם אבל אני לבדי הייתי רוכב על בהמה שלא היו רוצים לרכוב על סוסיהם למען יהיו יוצאים מן העיר בצינעא בלא ידיעת אדם והם הלכו לשבור ולהפיל חומות העיר בלילה ולהרבות פרצותיה למען יהיו בני העיר למחר להוטי' ומסכימים בעצה אחת עם נחמיה לבנות חומות העיר, וכן מוכיח המעשה בתוך הפרשה:
and there were no animals with me The few men who were with me went by foot and I alone rode on an animal. They did not ride their horses because they wanted to leave the city in secret, without anyone knowing. They went to break and cast down the walls of the city at night and to increase their breaches in order that on the morrow, the people of the city would be eager and agree unanimously with Nehemiah to build the walls of the city. So it appears from the text.
וָאֵצְאָה בְשַֽׁעַר־הַגַּיְא לַיְלָה וְאֶל־פְּנֵי עֵין הַתַּנִּין וְאֶל־שַׁעַר הָאַשְׁפֹּת וָאֱהִי שֹׂבֵר בְּחוֹמֹת יְרוּשָׁלַ͏ִם אֲשֶׁר־[הֵם ׀ פְּרוּצִים] (המפרוצים) וּשְׁעָרֶיהָ אֻכְּלוּ בָאֵֽשׁ׃
רש״י
ואצאה בשער הגיא. יצאתי באותו שער בלילה עם האנשים אשר עמי לצד אותו מקום של עין התנין ולאותו שער האשפות שבחומות העיר והייתי פורץ בחומה והחומה היתה נוחה להפילה ולפרוץ בה לפי שהיתה שרופה באש:
And I went out through the Gate of the Valley I went out through that gate at night with the men who were with me toward En Hattannin and the Dung Gate in the wall of the city; and I broke the wall, and the wall was easily cast down and broken because it had been burned with fire.
אשר הם פרוצים. שהם אותם מקומו' שהיו פרוצים והם פרצו בהם יותר:
which were breached which are those places that were breached, and they breached them more.
וָאֶֽעֱבֹר אֶל־שַׁעַר הָעַיִן וְאֶל־בְּרֵכַת הַמֶּלֶךְ וְאֵין־מָקוֹם לַבְּהֵמָה לַעֲבֹר תַּחְתָּֽי׃
רש״י
ואעבור אל שער העין. ורציתי לעבור אל אותן מקומות שבחומת העיר ובאותן פרצות ואין מקום באותן פרצות לעבור ביניהם רוכב על הבהמות שהיו פרצות קטנות:
And I passed to the Fountain Gate And I wished to pass to those places in the wall of the city and in those breaches, and there was no place in those breaches for riders on animals to pass through because they were so small.
וָאֱהִי עֹלֶה בַנַּחַל לַיְלָה וָאֱהִי שֹׂבֵר בַּחוֹמָה וָאָשׁוּב וָאָבוֹא בְּשַׁעַר הַגַּיְא וָאָשֽׁוּב׃
רש״י
ואהי עולה. והייתי עולה מצד אחד בלילה והייתי שובר בחומה עם האנשים אשר עמי:
And I ascended And I was ascending from one side at night, and I was breaking the wall with the men who were with me.
ואשוב ואבוא. וכאשר חזרתי באתי דרך שער הגיא:
and I returned and came And when I returned, I came by way of the Gate of the Valley.
וְהַסְּגָנִים לֹא יָדְעוּ אָנָה הָלַכְתִּי וּמָה אֲנִי עֹשֶׂה וְלַיְּהוּדִים וְלַכֹּהֲנִים וְלַחֹרִים וְלַסְּגָנִים וּלְיֶתֶר עֹשֵׂה הַמְּלָאכָה עַד־כֵּן לֹא הִגַּֽדְתִּי׃
רש״י
והסגנים. אשר בעיר לא היו יודעין להיכן הלכתי ואת המעשה אשר עשיתי:
And the prefects who were in the city did not know where I had gone to and what I had done.
עד כן. עד עתה:
yet Heb. עַד כֵּן, until now.
וָאוֹמַר אֲלֵהֶם אַתֶּם רֹאִים הָרָעָה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ בָהּ אֲשֶׁר יְרוּשָׁלַ͏ִם חֲרֵבָה וּשְׁעָרֶיהָ נִצְּתוּ בָאֵשׁ לְכוּ וְנִבְנֶה אֶת־חוֹמַת יְרוּשָׁלַ͏ִם וְלֹא־נִהְיֶה עוֹד חֶרְפָּֽה׃
רש״י
ואומר אליהם. למחר אמרתי להם:
And I said to them On the morrow I said to them.
ולא נהיה עוד חרפה. שלא יהיו צרינו בוזזים ושוללים אותנו:
and we shall no longer be a reproach that our adversaries should not plunder and pillage us.
וָאַגִּיד לָהֶם אֶת־יַד אֱלֹהַי אֲשֶׁר־הִיא טוֹבָה עָלַי וְאַף־דִּבְרֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר אָֽמַר־לִי וַיֹּֽאמְרוּ נָקוּם וּבָנִינוּ וַיְחַזְּקוּ יְדֵיהֶם לַטּוֹבָֽה׃ {פ}
רש״י
את יד אלהי. אשר נתן לי חן והצלחה לפני המלך:
the hand of my God who gave me favor and success before the king.
לטובה. הכל נתכונו לטובה לבנות חומת העיר ומגדליה:
for good They intended everything for good—to build the wall of the city and its towers.
לאן עכשיו
להמשיך לקרוא
- פתוחה: ויהי בחדש פרשה פתוחה
- פתוחה: וישמע סנבלט פרשה פתוחה
- פרק ב׳
וישמע סנבלט וגו'. כאשר שמעו שבאתי לבקש טובה על ישראל ולבנות חומות ירושלים וירע בעיניהם כי היו צרי יהודה ובנימין:
Now Sanballat etc., heard When they heard that I had come to request good for Israel and to build the walls of Jerusalem it displeased them greatly, for they were the adversaries of Judah and Benjamin.