נחמיה ה׳

ותהי צעקת העם ונשיהם גדולה. דלת העם העניים היו צועקים מאד:

Now the cry of the people and their wives was great The poor people were crying exceedingly.

אל אחיהם היהודים. בשביל אחיהם היהודים העשירים:

about their brothers, the Jews about their brothers, the rich Jews.

ויש אשר אומרים. נותן טעם לדבריו למה היו צועקים יש מהם מדלת העם שהיו אומרים אנחנו רבים עם בנינו ובנותינו ונקחה דגן ועתה יש לנו למכור בנינו ובנותינו ליקח מהם דגן למען נחיה כך היו צועקים על היהודים העשירים שלא היו רוצים לפרנסם:

There were some who were saying He gives a reason for his words: Why were they crying? Some of the poor people were saying, “We are many with our sons and daughters and have to buy corn. Now we will have to sell our sons and daughters in order to buy corn in order to live.” So were they crying about the rich Jews who did not wish to support them.

ויש אשר אומרים שדותינו וגו'. ויש מהם בעניים שהיו מתאוננים ואומרים שדות וכרמים ובתים נתן לאחרים בערבון ומשכון ליקח דגן למזונותינו:

And there were some who were saying “Our fields, etc.” And there were some among the poor who were complaining and saying “Our fields, vineyards and houses we shall give to others as a pledge and as security to buy corn for our food.”

ברעב. אחרי שאין מוותרים לנו העשירים מנכסיהם לפרנסתינו:

for the hunger since the rich do not give any of their property up to us for our support.

ויש אשר אומרים לוינו כסף. ויש מהם אשר אומרים כבר לוינו כסף מאחרים על שדותינו וכרמינו לפרוע מס המלך ומעכשיו אין לנו כלום לצורך פרנסתינו:

And there were some who were saying, “We have borrowed money” And there were some who were saying, “We have already borrowed money from others on our fields and our vineyards to pay the king’s tax, and now we have nothing for our support.”

למדת המלך. למס המלך כמו (עזרא ד') מנדה בלו והלך:

for the king’s tax Heb. לְמִדַּת, for the king’s tax, like (Ezra 4:13): “...the king’s due (מִנְדָּה), the head tax, and the meal tax.”

ועתה כבשר אחינו בשרינו. ועכשיו אנו חשובים ומיוחסים כאחינו שהם עשירים:

And now, like the flesh of our brethren is our flesh And now, we are as esteemed and distinguished as our brethren who are rich.

כבניהם בנינו. כבניהם שהם חשובים ומיוחסים כמו כן מיוחסים בנינו:

like their children are our children Like their children, who are esteemed and distinguished, so are our children distinguished.

והנה אנחנו כובשים. ועתה יש לנו להיות כובשים ונותנים בנינו ובנותינו לאחרים על עסק מזונותינו:

and behold, we are subjecting And now we have to subject and deliver our sons and daughters to others for the sake of our sustenance.

ויש מבנותינו נכבשות. וכבר יש קצת מבנותינו שהן נכבשות לאחרים לעבדות:

and some of our daughters are subjected And already there are some of our daughters who are subjected to others in slavery.

ואין לאל ידינו. ואין כח בידינו לפדותם:

and we have no power We do not have the ability to redeem them.

ושדותינו וכרמינו לאחרים. אף שדות וכרמים מסרנו ביד אחרים לפרנסתינו ומה נאכל מעתה כי אין לנו במה להתפרנס:

and others have our fields and vineyards We have even delivered our fields and vineyards to others for our sustenance. From now on, what shall we eat? We have nothing with which to sustain ourselves.

וימלך. ויועץ לבי בעצמי:

And I thought this over to myself Heb. וַיִמָלֵךְ לִבִּי עָלַי, and my heart took counsel within myself.

ואריבה. נתוכחתי עם החורים והסגנים שהם העשירים:

and I contended I contended with the nobles and the prefects, who were the rich people.

משא איש באחיו אתם. נושים מדוע אתם כך עושים היה לכם לפרנס העניים הללו ואתם מלוים להם ממון לכבוש בניהם ובנותיהם ושדותיהם וכרמיהם ובתיהם:

“Are you demanding each other’s loans?” Why are you doing this? You should have supported these poor people, but you are lending them money in order to appropriate their sons and daughters, their fields, vineyards and houses.

ואתן עליהם קהלה גדולה. הקהלתי ואספתי עליהם קהילה גדולה לצעוק עליהם כדי לביישם:

and I gathered a large assembly around them I congregated and gathered a large assembly around them to shout at them in order to embarrass them.

ואמרה להם. וכן אמרתי להם אנחנו קנינו כבר את אחינו היהודים אשר בשביה מיד העכו"ם שהיו נמכרים להם:

And I said to them And so I said to them: We already bought our Jewish brethren who were in captivity from the heathens to whom they were sold.

כדי בנו. באותו די ממון שבידינו:

with as much as we could afford with as much money as was in our hands.

וגם אתם. ואף אתם תמכרו לעכו"ם את אחיכם הנכבשים תחת ידיכם לעבדים:

and you too And you too will sell to the heathens your brethren who are subjected to you as slaves?

ונמכרו לנו. והמעשה יבא לידי כך שיהיו מכורים לנו מיד העכו"ם (אם כן למה תמכרו אותם כיון שמוכרחים אנחנו לפדותם כן הוא בס"א):

and they will be sold to us And the result will be that they will be sold to us by the heathens (and if so, why should you sell them, since we will be compelled to redeem them? This is found in certain editions).

ויחרישו. שתקו ונתביישו ולא ידעו מה להשיב:

and they remained silent They were silent and ashamed, and they did not know what to answer.

לא טוב הדבר. רע הדבר בפני הקב"ה:

The thing...is not good The thing is evil in the eyes of the Holy One, blessed be He.

מחרפת. מפני חרפות העכו"ם שהם אויבינו:

because of the reproach because of the reproach of the heathens who are our enemies.

וגם אני אחי ונערי. אף אני וחבירי נושים בהם ממון ואנחנו נעזוב ונמחול להם כל ההלואות הללו:

I, too, and my brothers and my servants I, too, and my colleagues lent them money, and we shall abandon and relinquish to them all these loans.

נושים. כמו (מלכים ב ד׳:א׳) והנושה בא לקחת:

have lent Heb. נֹשִׁים, like (II Kings 4:1): “...and the creditor (וְהַנֹשֶּׁה) has come to take.”

השיבו נא. ואף אתם תעשו כמוני למחול להם כל חובותיהם:

give back And you shall also do as I do, to relinquish all their debts to them.

ומאת הכסף. ורוב הכסף שהם חייבים לכם עם הדגן ותירוש וגו':

and the hundred silver pieces and the large amount of money that they owe you with the corn and the wine, etc.

ויאמרו נשיב. והם אמרו להשיב ולמחול הכל:

And they said, “We shall return” And they said [that they were willing] to return and to relinquish all.

לעשות כדבר הזה. שיהו מוחלים גם הם:

to do according to this promise that they too should relinquish.

גם חצני נערתי. אף אני בגדי נערתי חצני כמו (ישעיהו מ״ט:כ״ב) והביאו בניך בחוצן:

I also shook out my garment Heb. חָצְנִי, I also shook out my garment. חָצְנִי is like (Isa. 49: 22): “...and they shall bring your sons on the skirt of their garments (בְּחֹצֶן).”

נערתי. אישקוליי"ר בלע"ז כמו התנערי מעפר (שם):

my garment is escrol(l)e in Old French, I shook out, like (ibid. 52:2): “Shake yourself (הִתְנַעֲרִי) from the dust.”

ככה ינער. ככה ינער הקב"ה מן העולם ומנכסיהם כל אותם שלא יהיו מוחלין חובותיהם:

So shall...shake out So shall the Holy One, blessed be He, shake out from the world and from their property those who do not relinquish their debts.

נעור ורק. בלא נכסים:

shake out and empty without property.

אשר צוה אותי. המלך:

that he commanded me i.e., the king.

פחם. כמו פחה שלטן דוגמת רוקם שהוא כמו רקה:

governor Heb. פֶּחָם, like פֶּחָה, ruler, after the pattern of רֵיקָם, empty, like רֵֵֵיקָה.

משנת עשרים. למלך דריוש כי אז עלה מבבל שנאמר (לעיל ב) ויהי בחדש ניסן שנת עשרים וגו':

from the twentieth year of King Darius, for then he ascended from Babylon, as it is stated (2:1): “Now it came to pass in the month of Nissan in the twentieth year, etc.”

שנים שתים עשרה. שהם שתים עשרה שנה:

twelve years which equal twelve years.

אני ואחי. אני וחברי אשר באו עמי:

my brethren and I I and my colleagues who came with me.

לחם הפחה לא אכלתי. לחם שהוא ראוי למאכל הפחה שהעם נותנין אותו אל הפחה מן המס:

have not eaten the food allotted to the governor the food that was fit for the governor, which the people give the governor from the tax.

הכבידו על העם. הכבידו מס על העם:

burdened the people Heb. הִכְבִּידוּ, lit. made heavy. They made the tax heavy upon the people.

ויקחו. והיו לוקחים מהם בשביל המס לחם ויין אחר נתינת ארבעים שקלים של כסף וכך היו רגילים בכל שנה:

and took They would take bread and wine from them for the tax after they had already given forty silver shekels, and they were accustomed to doing this every year.

גם נעריהם. של פחות:

also their servants [i.e., the servants] of the governors.

החומה. חומת העיר:

wall the wall of the city.

החזקתי. התעסקתי לעסוק בה תדיר:

I adhered I busied myself to engage in it constantly.

ושדה לא קנינו. ובשדות של היהודים שהיו בונים החומה לא קנינו אני ובני סייעתי על עסק דוחקם שהיו עוסקין בבנין החומה אבל הייתי נותן להם ממון כדי לבנות הבנין:

and we did not buy a field But neither I nor my associates bought the fields of the Jews who were building the wall because of their poverty; they were engaged in building the wall, but I gave them money in order to build the wall.

על המלאכה. לבנות תדיר:

over the work to build constantly.

מאה וחמשים איש. היו אוכלים על שולחני לבד הגרים הבאים אלינו מן העכו"ם שאף הם היו אוכלים על שלחני:

one hundred and fifty men were eating at my table, in addition to the proselytes who came to us from the gentiles, for they too were eating at my table.

ואשר היה נעשה. ובכל יום ויום היו אוכלים על שולחני שור אחד ושש צאן וצפרים הרבה:

And what was prepared And every day they ate at my table one ox, six sheep and many birds.

ברורות. פתרונו לפי עניינו שש צאן עשויות כענין שנאמר חמש צאן עשויות (שמואל א כ״ה:י״ח):

prepared Heb. בְּרֻרוֹת. Its interpretation is according to the context: six prepared sheep, like the matter that is stated (I Sam. 25:18): “...five prepared (עֲשׂוּיוֹת) sheep.”

נעשו לי. לשון תקון כמו ובן הבקר אשר עשה (בראשית י״ח:ח׳):

were prepared for me Heb. נַעֲשּׂוּ, an expression of preparation, like (Gen. 18:8): “...and the calf that he had prepared (עָשָּׂה).”

ובין עשרת ימים. ובכל יום ויום היו שותים יין הרבה כדי שיעור ספוק של עשרת ימים:

and as much as ten days’ supply Heb. וּבֵין עֲשֶּׂרֶת יָמִים, lit. and between ten days. And every day they drank much wine, the amount that suffices for ten days.

ועם זה. ובשביל כל מעשה זה שהייתי מוציא הוצאות כל כך:

and for this Heb. וְעִם זֶה ; and this procedure, for which I used to make such big expenditures.

לחם. של מס הראוי לפחה לא בקשתי ולא שאלתי מן העם שהרי כבדה וחזקה עבודת בנין החומה עליהם:

food of the tax, which is fit for the governor, I did not seek, and I did not request it of the people, for the work of the building of the wall was heavy and strong upon them.