רשב״א על נדה ו׳ ב

בהא דתנן נולד לה ספק עד שלא תתגלגל תעשה בטומאה, ובהא דתנן

אשה והיא טובלת יום ולשה לה העיסה וקוצה לה חלה. קשיא ליה עליהו הא דתנן בגיטין פרק הניזקין (גיטין סא, א) אשת חבר בוררת וטוחנת עם אשת עם הארץ ומשתטיל לה מים לא תגע עמה ושם כתבתיה בארוכה בסייעת דשמיא.