רי״ף בבא בתרא כ״ח

שמואל ומודה לי אבא שאם מת על האחין להביא ראיה דאע"ג דלא טענינן להו ליתמי מאי דלא טעין אבוהון דהא רבא אפיק זוגא דסרבלא וספרא דאגדתא מיתמי בדברים העשויין להשאיל ולהשכיר כי הא מילתא טענינן להו ליתמי מאי דלא טעין אבוהון וקי"ל בהא כוותיה דרב דהא תניא כוותיה (דף נב:) אחד מן האחין שהיה נושא ונותן בתוך הבית והיו אונות ושטרות יוצאות על שמו ואמר שלי הן שנפלו לי מבית אבי אימא עליו להביא ראיה וכן האשה שהיתה נושאת ונותנת בתוך הבית והיו אונות ושטרות יוצאות על שמה ואמרה שלי הן שנפלו לי מבית אבי אבא או מבית אבי אימא עליה להביא ראייה אמר רב חסדא לא שנו שעליו להביא ראייה אלא שאין חלוקין בעיסתן אבל אם חלוקין בעיסתן אימור מעיסתו קימץ ועל האחין להביא ראיה וכן הלכתא ואם מת על האחין להביא ראיה דמודה בה רב לשמואל ולית בה פלוגתא:

בד"א במחזיק וכו': אטו כל הני דאמרינן לאו בני חזקה נינהו ^*בגמ' ליתא אמר רבה רק חסורי מחסרי והכי קתני בד"א כו' (ג"א)אמר רבה הכי קאמר בד"א בחזקה שיש עמה טענה כגון מוכר אומר לא מכרתי ולוקח אומר לקחתי אבל חזקה שאין עמה טענה כגון הנותן במתנה והאחין שחלקו והמחזיק בנכסי הגר דלמיקנא בעלמא הוא דקא בעי כיון שנעל גדר ופרץ כל שהוא הרי זו חזקה

תאני רב ^*בגמ' איתא רב הושעיא כו' (ג"א)שרביא בקידושין דבי לוי נעל גדר פרץ כל שהוא בפניו הרי זו חזקה בפניו אין שלא בפניו לא אמר רבה בפניו לא צריך למימר ליה לך חזק וקני (דף נג.) שלא בפניו צריך למימר ליה לך חזק וקני ואמר שמואל לא שנא מכר ולא שנא מתנה ודוקא גדר או נעל או פרץ כל שהוא אבל בהילוך לא קנה דתניא (לקמן דף ק.) ^*ושם ליתא תיבות ארבע אמות רק הלך בה לארכה ולרחבה (ג"א)הלך בה ארבע אמות לארכה ולרחבה קנה מקום הילוכו דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים אין הילוך מועיל כלום ומודים חכמים לר' אליעזר בשביל של כרמים וא"ל לך חזק וקני והלך בו קנאו הואיל ונעשה להילוך נקנה בהילוך ^*צ"ל כי אתו (ג"א)כי אתא לקמיה דר' יצחק בר אבא אמר להו הבו ליה כי היכי דדארי טונא דשבישתא והדר ולא אמרן אלא ^*בגמ' איתא להיפך ולא אמרן אלא דסיימי מחיצתא כו' וגירסא זו של הרי"ף דחה הרשב"ם. (ג"א)דלא מסיימי מחיצתא אבל מסיימי מחיצתא כי היכי דשקיל כרעא ומנח כרעא:

וכמה כל שהוא כדשמואל דאמר שמואל גדר גדר והשלימו לעשרה פרץ פרצה כדי שיכול ליכנס בתוכה הרי זו חזקה האי גדר היכי דמי אילימא דמעיקרא לא הוו קא סלקי ביה והשתא נמי לא סלקי ביה מאי עבד ואלא מעיקרא הוו קא סלקי ביה והשתא לא סלקי ביה טובא עבד אלא מעיקרא הוו סלקי ביה בנייחא והשתא בדוחקא:

האי פרצה ה"ד אילימא דמעיקרא הוו סלקי ביה בדוחקא והשתא נמי עיילי ביה בדוחקא מאי עבד ואלא מעיקרא לא הוו עיילי בה והשתא עיילי בה טובא עבד

אלא מעיקרא הוו עיילי בה בדוחקא והשתא עיילי בה ברווחא:

אמר רב אסי א"ר יוחנן נתן צרור והועיל נטל צרור והועיל הרי זו חזקה.

מאי נתן ומאי נטל אי לימא נתן דסבר מיא מינה נטל דאפיק מיא מינה האי מבריח ארי מנכסי חברו הוא אלא נתן צרור דצמד לה מיא נטל צרור דפתח לה מיא

ואמר רב אסי אמר ר' יוחנן שתי שדות בנכסי הגר ומצר אחד ביניהן החזיק באחת מהן (דף נג:) לקנותה קנאה לקנות אותה ואת חברתה אותה קנה חברתה לא קנה לקנות את חברתה אף אותה לא קנה בעי ר' זירא החזיק באחת מהן לקנותה ואת חברתה ואת המצר מהו מי אמרינן האי מצר דהאי ארעא ודהאי ארעא הוא וקני או דילמא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי תיקו בעי ר' אלעזר החזיק במצר לקנות את שתיהן מהו מי אמרי' מצר אפסירא דתרוייהו הוא וקני או דילמא האי לחודיה קאי והאי לחודיה קאי תיקו

אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה שני בתים זה לפנים מזה החזיק בחיצון לקנותו קנאו לקנות אותו ואת הפנימי חיצון קנה פנימי לא קנה לקנות פנימי אף חיצון לא קנה החזיק בפנימי לקנותו קנאו לקנות אותו ואת החיצון [^*גי' ד"תפנימי קנה חיצון לא] קנה לקנות את החיצון אף פנימי לא קנה ואמר רב נחמן הבונה פלטרין גדולים בנכסי הגר ובא אחר והעמיד להן דלתות קנה מאי טעמא קמא ליבני בעלמא הוא דהפיך

אמר רב דימי בר יוסף אמר ר' אלעזר המוצא פלטרין בנויין בנכסי הגר (ובא אחר) וסד בהן סיוד אחד או כייר בהן כיור אחד קנאן וכמה אמר רב יוסף אמה ואמר רב חסדא וכנגד הפתח

אמר רב עמרם הא מילתא שמיעא לן מרב ששת ואנהרינהו לעיינן ממתניתא המציע מצעות בנכסי הגר קנה ואנהרינהו לעיינן ממתניתא דתניא כיצד בחזקה התיר לו מנעלו או שהנעיל לו מנעלו או שהוליך אחריו כליו לבית המרחץ גרדו סכו הלבישו הפשיטו הנעילו הגביהו קנאו אמר ר"ש לא תהא חזקה גדולה מהגבהה לפי שהגבהה קונה בכל מקום מאי קאמר הכי קאמר הגביהו איהו לרבו קנה הגביהו רבו לו לא קנה אמר רבי שמעון לא תהא חזקה גדולה מהגבהה שהגבהה קונה בכל מקום

אמר רבי ירמיה אמר רב יהודה האי מאן (דף נד.) דשדא ליפתא לבי פילחי דגר לא קני מאי טעמא בעידנא דשדא ליפתא ליכא שבחא וכי קא שבח ממילא שבח אמר שמואל האי מאן דפשח דיקלא אדעתא דדיקלא קני אדעתא דחיותא לא קני היכי דמי שקל מתרי גיסי אדעתא דדיקלא מחד גיסא אדעתא דחיותא ואמר שמואל האי מאן