רי״ף בבא בתרא ל״ג

יהודה דאמר מצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו וריש לקיש סבר מחזיר דסבר דהא דרב יהודה היכא דליכא רווחא אבל הכא הא איכא רווחא וקיימא לן כרבי יוחנן:

לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות הרי זו בחזקתה.

אמר רב הונא ואם נפלה חוזר ובונה אותה:

הדרן עלך פרק חזקת הבתים

(דף סא.) המוכר את הבית לא מכר את היציע אע"פ שהיא פתוחה לתוכו ולא את החדר שלפנים ממנו ולא את הגג בזמן שיש לו מעקה גבוה עשרה טפחים רבי יהודה אומר אם יש לו צורת פתח אע"פ שאינו גבוה עשרה טפחים אינו מכור:

גמ' מאי יציע הכא תרגימו אופתא פירוש אופתא כגון עלייה שעושין אותה על גבי הבית ואין לה פתח מבחוץ אלא עושין לו ארובה במעזיבה שעל גבי הבית שהיא קרקעיתה של אותה עלייה וממנו נכנס ויוצא וזה הוא פתחה ואמרינן בפרק חזקת הבתים (דף ס.) בענין ובונה עלייה על גבי ביתו והלא מרבה עליהן את הדרך ופרקינן מאי עלייה אופתא כלומר שהאופתא אין לה פתח בתוך החצר כמו פתח העלייה שהיא עשויה לדירה שחוששין שמא יבואו בני אדם אחרים וידורו בה ומרבה עליהן את הדרך אלא פתח שלה בתוך הבית הוא ואין שם ריבוי דרך לפי שאינה עשויה לדירה ורב יוסף אמר מאי יציע ברקא חלילא והוא כמו חדר שעושין סביבות כתלי הבית מבחוץ כמו שהיה במקדש כדכתיב היציע התחתונה חמש באמה וגו' ויש שעושין כן בתוך עוביו של כותל מאן דאמר אופתא לא מזדבנא כל שכן ברקא חלילא ומאן דאמר ברקא חלילא אבל אופתא מזדבנא וסוגיין כרב יוסף אמר מר זוטרא והוא דהוי ארבע אמות אבל אי לא הוי ד' אמות לא חשיב ומיזדבן:

ולא את החדר שלפנים ממנו: (דף סא:) ואע"ג דמצר ליה מצראי אבראי וכדרב נחמן

דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבהו המוכר בית לחבירו בבירה גדולה אף על פי שמצר לו מצרים החיצונים מצרים הרחיב לו היכי דמי אילימא דקרו ליה לבית בית ולבירה בירה פשיטא בית זבין ליה בירה לא זבין ליה ואלא דקרו ליה לבירה נמי בית כולה זבין ליה לא צריכא דרובה קרו ליה לבית בית ולבירה בירה ואיכא דקרו ליה לבירה נמי בית מהו דתימא כולה זבין ליה קמשמע לן מדהוה ליה למיכתב ליה ולא שיירי בזביני אילין קדמאי כלום ולא כתב ליה שמע מינה שיורי שייר

אמר רב מרי ברה דבת שמואל משמיה דאביי האי מאן דזבין ליה מידי לחבריה צריך למיכתב ליה ולא שיירית בזביני אילין קדמאי כלום ההוא דא"ל לחבריה ארעא דבי חייא מזביננא לך הוו ליה תרתי אדעתא דמיקריין דבי חייא אתו לקמיה דרב אשי א"ל חדא ארעא א"ל תרתי ארעתא לא אמר ליה ואי א"ל ארעתא מיעוט ארעתא שתים ואי א"ל כל ארעתא כל ארעתא דאית ליה לבר מפרדיסי ובוסתאני ואי אמר ליה זיהראי אפילו פרדיסי ובוסתאני לבר מבתי ועבדי (דף סב:) ואי א"ל נכסאי אפילו בתי ועבדי:

מצר לו מצר אחד ארוך ומצר אחד קצר אמר רב לא קנה ארוך אלא כנגד הקצר (כגון זה) אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב ויקנה כנגד ראש תור שתיק רב ומוד' רב היכא דאיכא מצר ראובן ושמעון מצד אחד ומצר לוי ויהודה מצד אחד מדהוה למיכתב ליה ודשמעון כנגד יהודה ולא כתב ליה ש"מ כנגד ראש תור