רי״ף בבא בתרא ל״ז

זביננא לך תרי דיקלי לא מצי אידך למימר ליה לא שקילנא אלא ארעא דאית בה תרי דיקלי אלא כד זבין ליה תרי דיקלי מיחייב לקבולה לההיא ארעא ואף ע"ג דלית בה תרי דיקלי) ארעא בדיקלא חזינן אי אית בה דיקלא קני ואי לא מקח טעות הוא ארעא בי דיקלי לית ליה דיקלי מאי טעמא אדעא דחדא לדיקלי קא"ל א"ל לבר מאילני אי איכא דיקלי לבר מדיקלי ואי איכא גופני לבר מגופני ואי איכא אילני לבר מאילני דיקלי ואילני לבר מאילני אילני וגופני לבר מאילני גופני ודיקלי לבר מגופני אמר רב כל שעולין לו בחבל הוו שיור ואידך לא הוי שיור (דף ע.) ודייני גולה אמרו כל שהעול כובשו לא הוי שיור וכל שאין העול כובשו הוי שיור ולא פליגי הא בדיקלי והא באילני:

מתני' (דף עא.) לא את הבור ולא את הגת ולא את השובך בין חריבין בין שלימין וצריך ליקח לו דרך דברי רבי עקיבא וחכ"א אינו צריך ליקח לו דרך ומודה דבי עקיבא בזמן שאמר לו חוץ מאלו שאינו צריך ליקח לו דרך מכרן לאחר רבי עקיבא אומר אינו צריך ליקח לו דרך וחכ"א צריך ליקח לו דרך במה דברים אמורים במוכר אבל בנותן מתנה נותן את כולם האחין שחלקו זכו בשדה זכו בכולן המחזיק בנכסי הגר החזיק בשדה החזיק בכולן המקדיש את השדה הקדיש את כולן רש"א המקדיש את השדה לא הקדיש את כולן אלא החרוב המורכב ואת סדן השקמה:

גמ' מאי שנא מכר ומאי שנא מתנה פירש רבי יהודה בן נקוסא לפני רבי זה היה לו לפרש וזה לא היה לו לפרש ההוא דאמר להו הבו לפלניא ביתא דמחזקת מאה גולפי ואישתכח דמחזיק מאה ועשרים אמר מר זוטרא מאה א"ל מאה ועשרים לא א"ל א"ל רב אשי מי לא תנן במה דברים אמורים במוכר אבל בנותן מתנה נותן את כולם אלמא מאן דיהיב מתנה בעין יפה יהיב הכא נמי מאן דיהיב מתנה בעין יפה יהיב וכן הלכתא אמר רב הונא אע"ג דאמור רבנן הקונה שני אילנות בתוך שדה של חבירו ה"ז לא קנה