רי״ף בבא בתרא ד׳

יומין לא הוי חזקה בתר תלתין יומין הוי חזקה ואי סוכה דמצוה היא עד שבעה יומי לא הוי חזקה בתר הכי הוו חזקה ואי חבריה בטינא לאלתר הוי חזקה

אמר אביי שני בתים בצדי רה"ר זה עושה מעקה לחצי גגו וזה עושה מעקה לחצי גגו זה שלא כנגד זה ומעדיף מאי אריא רשות הרבים אפילו רה"י נמי רה"ר אצטריכא ליה ס"ד אמינא א"ל סוף סוף הא בעית איצטנועי מבני רה"ר קמ"ל דא"ל בני ר"ה ביממא חזי לי בליליא לא חזו לי את בליליא נמי חזית לי בני רה"ר כי קאימנא חזו לי כי יתיבנא לא חזי לי את כי יתיבנא נמי חזית לי בני רה"ר כי מעייני חזו לי כי לא מעייני לא חזו לי את כי לא מעיינת נמי חזית לי

אמר רב נחמן אמר שמואל גג הסמוך לחצר חברו עושה לו מעקה גבוה ד' אמות אבל בין גג לגג לא ורב נחמן דידיה אמר אפילו בין גג לגג אינו זקוק לארבע אמות אבל זקוק למחיצת עשרה למאי אי להיזק ראיה ארבע אמות בעינן אי לנתפס עליו כגנב במסיפס בעלמא סגי אי משום גדיים בכדי שלא יזדקר הגדי בבת ראש סגי לעולם לנתפס עליו כגנב ^*בגמ' איתא לעולם לנתפס עליו כגנב במיסיפס מצי משתמט אמר ממצורי קממצרנא כו' (ג"א)ובעשרה לא מצי משתמיט ליה בציר מעשרה מצי משתמיט ליה אמר אימצורי הוא דקממצרנא ליה י' טפחים לא משתמיט

איתמר ב' חצירות זו למעלה מזו אמר רב הונא תחתון בונה כנגדו ועולה ועליון בונה כנגדו ועולה ורב חסדא אמר מסייע עליון לו מלמטה ועולה תניא כוותיה דרב חסדא שתי חצרות זו למעלה מזו לא יאמר העליון הריני בונה מכנגדו ועולה אלא מסייע לו מלמטה ועולה ואם היתה חצרו למעלה מגגו של חבירו אין זקוק לו הנהו בי תרי דהוו דיירי חד עילאי וחד תתאי איחביס תתאי א"ל לעילאה תא ליבנייה א"ל אנא שפיר דאירנא (דף ז.) אבנייה אנא לית לי דוכתא דדיירנא בה אמר ליה מוגרנא לך לא

מצינא דאטרח לא קא מיתדר לי אמר ליה ^*בגמ' ליתא ד' תיבות אלו חוק לך בארעא או (ג"א)חוק לך בארעא או שוף אכריסך עול ושוף ופוק אמר רב חמא דינא קאמר ליה והני מילי דלא מטו כשורי למטה מעשרה אבל מטו כשורי למטה מעשרה מצי א"ל למטה מעשרה רשותא ^*בד"ס ובד"ק הגי' דתתאידידי היא ולא משעבידנא לך והני מילי דלא אתנו אהדדי אבל אתנו אהדדי סתר ובני ועד כמה אמר רב הונא בריה דרב יהושע כד נקיט איניש איסורייתא דמחוזא והדר.

ההוא גברא דהויא קא בני אשיתא אחורי כוי דחבריה א"ל קא מאפילת עלי א"ל סכרינא להאי ועבדינא לך כוי מלעיל מרעת לה לאשיתאי קסתרנא לה עד הכא ובנינא לה ועבדינא לך כוי מלעיל א"ל אשיתא פלגא חדתא ופלגא עתיקא לא קיימא א"ל סתרנא ליה לכוליה ביתא ובנינא ליה ועבדינא לך כוי מלעיל לית לי דוכתא דדיירנא בה אוגרנא לך לא מצינא דאיטרח אמר רב חמא דינא קאמר ליה ואע"ג דדייר ביה לתיבני וציבי

הנהו [בי] תרי אחי דפליגי חד מטייה אספלידא וחד מטייה תרביצא אתא ההוא דתרביצא קא בני אשיתא אפומא דאספלידא א"ל קא מאפילת עלי א"ל בדידי קא בנינא אמר רב חמא דינא קאמר ליה

א"ל ^*בגמ' איתא א"ל רבינא לרב אשי (ג"א)רב אחא לרב אשי ומ"ש מהא דתניא האחין שחלקו אחד נטל שדה פרדס ואחד נטל שדה לבן יש לבעל פרדס ארבע אמות בשדה הלבן שע"מ כן חלקו א"ל התם דעלו להדדי הכא דלא עלו אהדדי אטו בשופטני עסקינן דעלו באשיאתא והורדי ולא עלו באוירא ולימא ליה עד האידנא הוה לי אספלידא השתא אית לי אינדרנא אמר רב שימי בר רב אשי שמא בעלמא פליג ליה מי לא תניא האומר בית כור אני מוכר אע"פ שאין לו אלא לתך אחד הגיעו שלא מכר לו אלא שמא והוא דקרו בית כור הכי השתא התם שמא בעלמא מזבנא ליה הכא מצי א"ל דיירנא ביה כי דדיירי ביה אבהתא (דף ז:) נהרדעי לטעמייהו דאמר רב נחמן אמר שמואל האחין שחלקו אין להם דרך זה על זה ולא חלונות זה על זה ולא סולמות זה על זה ולא אמת המים זה על זה והזהרו בהן שהלכות קבועות הן ורב אמר יש להן

ההוא שטרא דיתמי דנפק תברא עליה אמר רב חמא לא מקרע קרעינן ליה ולא אגבויי מגבינן ביה אגבויי לא מגבינן ביה דהא נפק תברא עליה ומקרע לא קרעינן ליה דילמא לכי גדלי יתמי מייתי ראיה ומרעי ליה לתברא ^*בגמ' איתא א"ל רב אחא בריה דרבא לרבינא (ג"א)שלחה רב אחא בר רב לקמיה דרבינא הלכה מאי שלח ליה הלכתא כוותיה דרב חמא לבר מתברא דאחזוקי סהדי בשקרי לא מחזקינן מר זוטרא בריה דרב מרי אמר בהא הלכתא נמי כרב חמא דאם איתיה דתברא מעליא הוא איבעי ליה לאפוקי בחיי אבוהון ומדלא אפקיה בחיי אבוהון ש"מ ציורי ציירי וכן הלכתא:

מתני' כופין אותו לבנות בית שער ודלת לחצר רשב"ג אומר לא כל החצרות ראויות לבית