רי״ף בבא בתרא מ״ח

ישן משל אשתקד מיושן משל שלש שנים:

גמ' אמר רבי יוסי בר חנינא לא שנו אלא בקנקנים דלוקח אבל בקנקנים דמוכר א"ל הא חמרך והא קנקנך וכי קנקנים דמוכר מאי הוי לימא ליה לא איבעי לך לשהויי לא צריכא דאמר ליה למקפה ממאי מדקתני אם ידוע שיינו מחמיץ הרי זה מקח טעות אמאי לימא ליה לא איבעי לך לשהויי אלא ש"מ מתני' בדאמר ליה למקפה ש"מ ופליגא דר' חייא בר יוסף דאמר רבי חייא בר יוסף חמרא מזלא דמריה גרים דכתיב ואף כי היין בוגד גבר יהיר ולא ינוה והלכה כרבי יוסי בר' חנינא אמר רב יהודה אמר רב בל המתגאה בטלית תלמידי חכמים ואינו תלמיד חכם אין מכניסין אותו למחיצתו של הקב"ה כתיב הכא לא ינוה וכתיב התם אל נוה קדשך:

(דף צו.) איתמר המוכר חבית יין לחבירו והחמיצה אמר רב כל שלשה ימים ברשות מוכר מכאן ואילך ברשות לוקח (דף צו:) ושמואל אמר חמרא אכתפא דגברי שוור עבד רב יוסף עובדא בשכרא כותיה דרב בחמרא כותיה דשמואל הא דשמואל אי בקנקנים דמוכר קאמר בדלא אמר ליה למקפה היא ואי בקנקנים דלוקח קאמר אע"ג דא"ל למקפה כי היכי דלא תקשי אדרבי יוסי בר' חנינא דתרוייהו הלכתא נינהו ולא קשיאן אהדדי:

(דף צח.) אמר רבא האי מאן דזבין ליה חביתא דחמרא לחבריה אדעתא דליזבנהו ותקיף אפלגא או אתילתא דינא הוא דמקבל לה מיניה ולא אמרן אלא דלא שני לה בברזא אבל שני לה בברזא לא ולא אמרן אלא דלא מטי יומא דשוקא אבל מטי יומא דשוקא לא ואמר רבא האי מאן דמקבל חמרא מחבריה אדעתא דממטי ליה אפרואתא דבילשפט ואדמטי התם זל דינא הוא דמקבל ליה מיניה איבעיא להו הוה חלא

מאי אמר ליה רב הלל לרב אשי כי הוינן בי רב כהנא אמר לן חלא לא כמאן ברבי חייא בר יוסף איכא דאמרי אפילו חלא כמאן כר"י בר' חנינא מהא שמעינן דהלכתא כרבי יוסי בר' חנינא:

ישן משל אשתקד וכו': תנא (דף צח:) מתישן והולך עד החג:

מתני' המוכר מקום לחבירו לעשות לו בית וכן המקבל מחבירו לעשות לו בית חתנות לבנו או בית אלמנות לבתו עושה ארבע אמות על שש דברי רבי עקיבא רבי ישמעאל אומר רפת בקר היא זו הרוצה לעשות רפת בקר עושה אותה ד' אמות על ו' בית קטן שש על שמונה גדול שמונה על עשר טרקלין עשר על עשר רומו כחצי ארכו וחצי רחבו ראיה לדבר רשב"ג אומר כבנין ההיכל:

גמ' מאי טרקלין בי ורדי תנא וקנתינר שנים עשר על שנים עשר מאי קנתינר תרבץ אפדני:

(דף צט.) מתני' מי שיש לו בור לפנים מביתו של חבירו נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסין ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין ואין מכניס בהמתו ומשקה מבורו אלא ממלא ומשקה מבחוץ זה עושה לו פותחת וזה עושה לו פותחת:

גמ' פותחת להיכא אמר רבי יוחנן שניהם לבור בשלמא בעל הבור בעי לאישתמורי במיא דבוריה אלא בעל הבית למה לי אמר רבי אלעזר (דף צט:) משום חשד אשתו:

מתני' מי שיש לו גינה לפנים מגינתו של חבירו נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסין ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין ולא יכניס לתוכה תגרין ולא יכנוס מתוכה לתוך שדה אחרת והחיצון זורע את הדרך נתנו דרך מן הצד מדעת שניהם נכנס בשעה שהוא רוצה ויוצא בשעה שהוא רוצה ומכניס לתוכה תגרין ולא יכניס מתוכה לתוך שדה אחרת וזה וזה אינן רשאין לזורעה:

גמ' אמר רב יהודה אמר שמואל אמת בית השלחין אני מוכר לך נותן לו שתי אמות לתוכה ואמה