רי״ף בבא בתרא נ״ה

אמר רב הונא לירתיה ואפילו לירתי ירתיה ורב ענן אמר לירתיה ולא לירתי ירתיה שלחו מתם הלכתא כרב ענן ולאו מטעמיה הילכתא כוותיה דבעל לא ירית ולאו מטעמיה דאי אית לה ברא ירית [ובעל היינו טעמא דלא ירית] משום דהוי ליה ראוי ואין הבעל נוטל בראוי כבמוחזק מכלל דרב הונא סבר דבעל נוטל בראוי כבמוחזק א"ר אלעזר דבר זה נפתח בגדולים ונסתיים בקטנים כל האומר אחריך כאומר מעכשיו דאמי ולית הילכתא כוותיה ודייקינן מינה טעמא דאמר אחריך הוא דהוי ראוי הא אמר מעכשיו מוחזק הוי וירית

ליה בעל (דף קכו.) אמר רב אסי בכור שנטל חלק בפשוט ויתר מאי ויתר רב פפי משמיה דרבא אמר ויתר בכל הנכסים קסבר יש לו לבכור קודם חלוקה ומדאחיל בהא אחיל בכולהו רב פפא משמיה דרבא אמר ויתר באותה שדה קסבר אין לו לבכור קודם חלוקה ומאי דאתא לידיה אחיל ואידך לא אחיל (דף קכו:) ושלחו מתם בכור שמכר קודם חלוקה לא עשה ולא כלום אלמא אין לו לבכור קודם חלוקה והילכתא יש לו לבכור קודם חלוקה מר זוטרא מדרישבא פליג בהדי אחוה בצנא דפלפלי אתו לקמיה דרב אשי א"ל הואיל וויתרתה במקצת ויתרתה בכל הנכסים כולן:

חזינן מאן דפסק הילכתא כרבי דאמר בכור נוטל פי שנים במלוה ואייתי ליה ראיה מהא דאיפסיקא הילכתא דיש לו לבכור קודם חלוקה שמעינן דאע"ג דלא מטא לידיה כמאן דמטא לידיה דמי הילכך הילכתא כרבי דאמר בכור נוטל פי שנים במלוה והאי סברא לאו דסמכא הוא דלא איפסיקא הילכתא דיש לו לבכור קודם חלוקה אלא במאי דאתא לידי אבוה ואיתיה השתא ברשותיה אבל מלוה דליתיה ברשותיה לא שייכא בהא מילתא כלל וכן כתב רבינו האי גאון זצ"ל כי האי סברא:

מתני' האומר איש פלוני בני בכור לא יטול פי שנים איש פלוני בני לא יירש עם אחיו לא אמר כלום שהתנה על מה שכתוב בתורה:

גמ' לימא מתני' דלא כר' יהודה דאי כרבי יהודה האמר בדבר שבממון תנאו קיים גבי הרי את מקודשת ע"מ שאין לך עלי שאר כסות ועונה אפילו תימא ר' יהודה ע"כ לא קאמר רבי יהודה התם אלא משום דידעה ומחלה אכל הכא לא מחיל :

א"ר יוסף אמר איש פלוני בני בכורי הוא נוטל פי שנים בכור הוא אינו נוטל פי שנים דילמא בוכרא דאימא קאמר ההוא דאתא לקמיה דר' חנינא א"ל מוחזק אני בזה שהוא בכור א"ל מנא ידעת דבכור הוא דכי הוה אתו לקמיה דאבוה אמר להו זילי לגבי שכחת ברי דבוכרא הוא ומסי רוקיה ודילמא בוכרא דאימא הוא גמירי בוכרא דאבא מסי רוקיה בוכרא דאימא לא מסי רוקיה:

אמר רבי אמי בכור שנקרע ונמצא זכר אינו נוטל פי שנים דאמר קרא (דברים כ״א:ט״ו) והיה הבן הבכור לשנואה עד שיהא בן משעת הויה (דף קכז.) אמימר אמר אף אינו ממעט בחלק בכורה שנאמר (דברים כ״א:ט״ו) וילדו לו בנים עד שיהא בן משעת לידה רב שיזבי אמר אף אינו נימול לשמונה שנאמר (ויקרא י״ב:ב׳) אשה כי תזריע וילדה זכר וביום השמיני ימול עד שיהא זכר משעת לידה אמר רבה תניא כוותיה דרבי אמי בן ולא טומטום בכור ולא ספק.

בן ולא טומטום כדרבי אמי בכור ולא ספק לאפוקי מדדרש רבא