רי״ף בבא קמא ט״ז

מגלות וחייב בארבעה דברים מאן דמתני לה אהא כ"ש אקמייתא ומאן דמתני אהך אבל הא פטור לגמרי ומסתבר כמאן דמתני אקמייתא דפטר בהא לגמרי:

מתני' שני שוורים תמים שחבלו זה בזה משלם במותר ח"נ שניהן מועדין משלם במותר נזק שלם אחד תם ואחד מועד מועד בתם משלם במותר נזק שלם ותם במועד משלם במותר חצי נזק וכן שני אנשים שחבלו זה בזה משלמין במותר נזק שלם אדם במועד ומועד באדם משלם במותר נזק שלם אדם בתם ותם באדם אדם בתם משלם במותר נזק שלם ותם באדם משלם במותר חצי נזק רבי עקיבא אומר אף תם שחבל באדם משלם במותר נזק שלם:

גמ' תוספתא כיצד משלם במותר חצי נזק שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים הכחישו חמשים זוז חזר האחרון והכחישו שלשה דינר של זהב האחרון משלם לראשון חצי דינר זהב שהם שנים עשר זוז ומחצה:

מתני' שור שוה מנה שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבילה יפה כלום נוטל את השור:

(דף לד.) שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים ואין הנבלה יפה כלום אמר רבי מאיר על זה נאמר (שמות כ״א:ל״ה) ומכרו את השור החי וחצו את כספו אמר לו רבי יהודה וכן הלכתא קיימת ומכרו את השור החי וחצו את כספו ולא קיימת וגם את המת יחצון ואי זה זה שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים והנבלה יפה חמשים זה נוטל חצי החי וחצי המת וזה נוטל חצי החי וחצי המת:

גמ' מכדי בין לר"מ בין לרבי יהודה האי מאה ועשרים וחמשה שקיל והאי מאה ועשרים וחמשה שקיל מאי בינייהו ואסיקנא (דף לד:) שבח נבלה איכא בינייהו רבי מאיר סבר שבח נבלה דניזק הוי ורבי יהודה סבר פלגא אבל פחת נבלה כ"ע לא פליגי דניזק הוי דשמין לנבלה כמה שויא בשעת

מיתה מעיקרא ואי פחתה פחתה לניזק ודכולי עלמא נמי וגם את המת יחצון פחת שפיחתתו המיתה מחצין בחי כגון שור שוה מאתים שנגח לשור שוה מאתים והנבלה יפה חמשים זוז כמה פחתתו מיתה מאה וחמשים הלכך משלם ליה שבעין וחמשה וחמשין דנבלה הא מאה ועשרין וחמשה והיינו דקא אמרינן האי מאה ועשרים וחמשה שקיל והאי מאה וכ"ה שקיל:

מתני' יש חייב על מעשה שורו ופטור על מעשה עצמו חייב על מעשה עצמו ופטור על מעשה שורו כיצד שורו שבייש פטור והוא שבייש חייב שורו שסימא את עין עבדו והפיל את שנו פטור והוא שסימא את עין עבדו והפיל את שנו חייב שורו שחבל באביו ובאמו חייב והוא שחבל באביו ובאמו פטור מפני שהוא נדון בנפשו שורו שהדליק את הגדיש בשבת חייב והוא שהדליק את הגדיש בשבת פטור מפני שהוא נדון בנפשו

(דף לח.) שור שהיה רודף אחר שור אחר והוזק זה אומר שורך הזיק וזה אומר לא כי אלא בסלע לקה המוציא מחבירו עליו הראיה היו שנים רודפין אחר אחד זה אומר שורך הזיק וזה אומר שורך הזיק (דף לח:) שניהם פטורים ואם היו שניהם של איש אחד שניהם חייבין היה אחד גדול ואחד קטן הניזק אומר גדול הזיק והמזיק אומר קטן הזיק אחד תם ואחד מועד הניזק אומר מועד הזיק והמזיק אומר לא כי אלא תם הזיק המוציא מחבירו עליו הראיה היו הניזוקין שנים אחד גדול ואחד קטן והמזיקין שנים אחד גדול ואחד קטן הניזק אומר גדול הזיק את הגדול וקטן הזיק את הקטן והמזיק אומר לא כי אלא קטן את הגדול וגדול את הקטן אחד תם ואחד מועד הניזק אומר